< תהילים 149 >
הַלְלוּ ־ יָהּ ׀ שִׁירוּ לַֽיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִֽים׃ | 1 |
Alleluja! Ein neues Lied singt jetzt dem Herrn, sein Lob mit seiner Frommen Chor!
יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵֽי־צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּֽם׃ | 2 |
Froh wäre Israel an seinem Schöpfer. Ob ihres Königs seien Sions Söhne fröhlich!
יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ־לֽוֹ׃ | 3 |
Mit Reigen sollen seinen Namen sie lobpreisen, mit Pauken und mit Zithern ihm lobsingen!
כִּֽי־רוֹצֶה יְהֹוָה בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָֽה׃ | 4 |
Denn Wohlgefallen hat der Herr an seinem Volke. Er krönt mit Sieg die Dulder.
יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָֽם׃ | 5 |
Die Frommen jauchzen dann ob all der Herrlichkeit und tun sich nicht genug in Jubel.
רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָֽם׃ | 6 |
In ihrem Mund sei Gottes Lob, ein scharfes Schwert in ihrer Hand,
לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּֽים׃ | 7 |
um Rache zu vollziehen an den Heiden und an den Völkern Ahndungen zu üben,
לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶֽל׃ | 8 |
mit Ketten ihre Könige zu binden, mit Eisenfesseln ihre Edlen,
לַעֲשׂוֹת בָּהֶם ׀ מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכׇל־חֲסִידָיו הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ | 9 |
um zu vollziehen das Gericht, wie's vorgeschrieben! Für alle seine Frommen ist dies ehrenvoll. Alleluja!