תהילים 142

1 מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּֽהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּֽה׃ קוֹלִי אֶל־יְהֹוָה אֶזְעָק קוֹלִי אֶל־יְהֹוָה אֶתְחַנָּֽן׃

大卫在洞里作的训诲诗，乃是祈祷。 我发声哀告耶和华， 发声恳求耶和华。

2 אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּֽיד׃

我在他面前吐露我的苦情， 陈说我的患难。

3 בְּהִתְעַטֵּף עָלַי ׀ רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְֽתִיבָתִי בְּאֹֽרַח־זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִֽי׃

我的灵在我里面发昏的时候， 你知道我的道路。 在我行的路上， 敌人为我暗设网罗。

4 הַבֵּיט יָמִין ׀ וּרְאֵה וְאֵֽין־לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִֽׁי׃

求你向我右边观看， 因为没有人认识我； 我无处避难， 也没有人眷顾我。

5 זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהֹוָה אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּֽים׃

耶和华啊，我曾向你哀求。 我说：你是我的避难所； 在活人之地，你是我的福分。

6 הַקְשִׁיבָה ׀ אֶֽל־רִנָּתִי כִּֽי־דַלּוֹתִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּֽנִּי׃

求你侧耳听我的呼求， 因我落到极卑之地； 求你救我脱离逼迫我的人， 因为他们比我强盛。

7 הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר ׀ נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת־שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָֽי׃

求你领我出离被囚之地， 我好称赞你的名。 义人必环绕我， 因为你是用厚恩待我。