תהילים 135
| הַלְלוּ ־ יָהּ ׀ הַֽלְלוּ אֶת־שֵׁם יְהֹוָה הַֽלְלוּ עַבְדֵי יְהֹוָֽה׃ | 1 |
[Lobet Jehova! [Hallelujah!] ] Lobet den Namen Jehovas! Lobet, ihr Knechte Jehovas,
| שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְהֹוָה בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ׃ | 2 |
Die ihr stehet im Hause Jehovas, in den Vorhöfen des Hauses unseres Gottes!
| הַֽלְלוּ־יָהּ כִּֽי־טוֹב יְהֹוָה זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִֽים׃ | 3 |
Lobet Jehova! [Hallelujah!] denn gut ist Jehova; singet Psalmen seinem Namen! denn er [O. es] ist lieblich.
| כִּֽי־יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתֽוֹ׃ | 4 |
Denn Jehova [Hebr. Jah] hat sich Jakob erwählt, Israel zu seinem Eigentum.
| כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּֽי־גָדוֹל יְהֹוָה וַאֲדֹנֵינוּ מִכׇּל־אֱלֹהִֽים׃ | 5 |
Denn ich weiß, daß Jehova groß ist, und unser Herr groß vor allen Göttern.
| כֹּל אֲשֶׁר־חָפֵץ יְהֹוָה עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ בַּיַּמִּים וְכׇל־תְּהֹמֽוֹת׃ | 6 |
Alles, was Jehova wohlgefällt, tut er in den Himmeln und auf der Erde, in den Meeren und in allen Tiefen;
| מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה מֽוֹצֵא־רוּחַ מֵאֽוֹצְרוֹתָֽיו׃ | 7 |
Der Dünste aufsteigen läßt vom Ende der Erde, der Blitze macht zum Regen, [O. für den Regen, d. h. um ihn anzukündigen; vergl. Sach. 10,1] der den Wind herausführt aus seinen Vorratskammern;
| שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָֽה׃ | 8 |
Der die Erstgeborenen Ägyptens schlug vom Menschen bis zum Vieh,
| שָׁלַח ׀ אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם בְּפַרְעֹה וּבְכׇל־עֲבָדָֽיו׃ | 9 |
Zeichen und Wunder sandte in deine Mitte, Ägypten, wider den Pharao und wider alle seine Knechte;
| שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִֽים׃ | 10 |
Der große Nationen schlug und starke Könige tötete:
| לְסִיחוֹן ׀ מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן׃ | 11 |
Sihon, den König der Amoriter, und Og, den König von Basan, und alle Königreiche Kanaans;
| וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּֽוֹ׃ | 12 |
Und ihr Land als Erbteil gab, als Erbteil seinem Volke Israel.
| יְהֹוָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם יְהֹוָה זִכְרְךָ לְדֹר־וָדֹֽר׃ | 13 |
Jehova, dein Name währt ewiglich, Jehova, dein Gedächtnis [Vergl. 2. Mose 3,15] von Geschlecht zu Geschlecht.
| כִּֽי־יָדִין יְהֹוָה עַמּוֹ וְעַל־עֲבָדָיו יִתְנֶחָֽם׃ | 14 |
Denn Jehova wird sein Volk richten, [O. seinem Volke Recht schaffen] und er wird sichs gereuen lassen [O. sich erbarmen] über seine Knechte. [Vergl. 5. Mose 32,36]
| עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָֽם׃ | 15 |
Die Götzen der Nationen sind Silber und Gold, ein Werk von Menschenhänden.
| פֶּֽה־לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאֽוּ׃ | 16 |
Einen Mund haben sie und reden nicht; Augen haben sie und sehen nicht;
| אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ אַף אֵין־יֶשׁ־רוּחַ בְּפִיהֶֽם׃ | 17 |
Ohren haben sie und hören nicht; auch ist kein Odem in ihrem Munde.
| כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר־בֹּטֵחַ בָּהֶֽם׃ | 18 |
Ihnen gleich sind die, die sie machen, ein jeder, der auf sie vertraut.
| בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת־יְהֹוָה בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת־יְהֹוָֽה׃ | 19 |
Haus Israel, preiset Jehova! Haus Aaron, preiset Jehova!
| בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת־יְהֹוָה יִֽרְאֵי יְהֹוָה בָּרְכוּ אֶת־יְהֹוָֽה׃ | 20 |
Haus Levi, preiset Jehova! Die ihr Jehova fürchtet, preiset Jehova!
| בָּרוּךְ יְהֹוָה ׀ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְֽרוּשָׁלָ͏ִם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ | 21 |
Gepriesen sei Jehova von Zion aus, der zu Jerusalem wohnt! Lobet Jehova! [Halleluja!]
