תהילים 135

1 הַלְלוּ ־ יָהּ ׀ הַֽלְלוּ אֶת־שֵׁם יְהֹוָה הַֽלְלוּ עַבְדֵי יְהֹוָֽה׃

Lobet Jah! / Lobt den Namen Jahwes, / Lobt ihn, ihr Knechte Jahwes,

2 שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְהֹוָה בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ׃

Die ihr steht in Jahwes Haus, / In den Höfen des Hauses unsers Gottes!

3 הַֽלְלוּ־יָהּ כִּֽי־טוֹב יְהֹוָה זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִֽים׃

Lobt Jah, denn Jahwe ist gütig, / Spielt seinem Namen, denn lieblich ist er!

4 כִּֽי־יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתֽוֹ׃

Denn Jah hat Jakob erkoren, / Israel sich zum Eigentum erwählt.

5 כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּֽי־גָדוֹל יְהֹוָה וַאֲדֹנֵינוּ מִכׇּל־אֱלֹהִֽים׃

Denn ich weiß wohl, daß Jahwe groß ist / Und unser Herr alle Götter überragt.

6 כֹּל אֲשֶׁר־חָפֵץ יְהֹוָה עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ בַּיַּמִּים וְכׇל־תְּהֹמֽוֹת׃

Alles, was Jahwe gefiel, das hat er gemacht / Im Himmel und auf Erden, / In den Meeren und allen Tiefen.

7 מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה מֽוֹצֵא־רוּחַ מֵאֽוֹצְרוֹתָֽיו׃

Er führt Wolken herauf vom Ende der Erde, / Läßt künden durch Blitze Gewitterregen, / Holt Wind aus seinen Speichern hervor.

8 שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָֽה׃

Er schlug Ägyptens Erstgeburten / Von Menschen bis zum Vieh.

9 שָׁלַח ׀ אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם בְּפַרְעֹה וּבְכׇל־עֲבָדָֽיו׃

Er sandte Zeichen und Wunder / Wider dich, Ägyptenland, / Wider Pharao und all seine Knechte.

10 שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִֽים׃

Er schlug viele Völker / Und tötete mächtige Könige.

11 לְסִיחוֹן ׀ מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן׃

Sihon, der Amoriter König, / Und Og, den König von Basan, / Ja, machte zunichte alle Reiche Kanaans.

12 וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּֽוֹ׃

Er gab ihr Land als Erbe, / Als Erbe Israel, seinem Volk.

13 יְהֹוָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם יְהֹוָה זִכְרְךָ לְדֹר־וָדֹֽר׃

Jahwe, dein Name währt ewig; / Dein Gedächtnis, Jahwe, bleibt für und für.

14 כִּֽי־יָדִין יְהֹוָה עַמּוֹ וְעַל־עֲבָדָיו יִתְנֶחָֽם׃

Denn Jahwe wird seinem Volk Recht schaffen / Und mit seinen Knechten Erbarmen haben.

15 עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָֽם׃

Der Heiden Götzen sind Silber und Gold, / Das Gebilde von Menschenhand.

16 פֶּֽה־לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאֽוּ׃

Sie haben einen Mund und können nicht reden, / Sie haben Augen und sehen doch nicht.

17 אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ אַף אֵין־יֶשׁ־רוּחַ בְּפִיהֶֽם׃

Ohren haben sie und hören nicht, / Noch haben sie Odem in ihrem Mund.

18 כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר־בֹּטֵחַ בָּהֶֽם׃

Ihnen gleich sind, die sie bilden — / Jeder, der ihnen vertraut.

19 בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת־יְהֹוָה בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת־יְהֹוָֽה׃

Ihr von Israels Haus, preist Jahwe! / Ihr von Aarons Haus, preist Jahwe!

20 בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת־יְהֹוָה יִֽרְאֵי יְהֹוָה בָּרְכוּ אֶת־יְהֹוָֽה׃

Ihr von Levis Haus, preist Jahwe! / Die ihr Jahwe fürchtet, preist Jahwe!

21 בָּרוּךְ יְהֹוָה ׀ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְֽרוּשָׁלָ͏ִם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃

Gepriesen sei Jahwe von Zion aus, / Er, der in Jerusalem wohnt. / Lobt Jah!