שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהֹוָֽה׃ | 1 |
שיר המעלות ממעמקים קראתיך יהוה |
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אׇזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ | 2 |
אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות-- לקול תחנוני |
אִם־עֲוֺנוֹת תִּשְׁמׇר־יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹֽד׃ | 3 |
אם-עונות תשמר-יה-- אדני מי יעמד |
כִּֽי־עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵֽא׃ | 4 |
כי-עמך הסליחה-- למען תורא |
קִוִּיתִי יְהֹוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְֽלִדְבָרוֹ הוֹחָֽלְתִּי׃ | 5 |
קויתי יהוה קותה נפשי ולדברו הוחלתי |
נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּֽקֶר׃ | 6 |
נפשי לאדני-- משמרים לבקר שמרים לבקר |
יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָה כִּֽי־עִם־יְהֹוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדֽוּת׃ | 7 |
יחל ישראל אל-יהוה כי-עם-יהוה החסד והרבה עמו פדות |
וְהוּא יִפְדֶּה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֺנֹתָֽיו׃ | 8 |
והוא יפדה את-ישראל-- מכל עונתיו |