< תהילים 13 >
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ | 1 |
Psalmus David, in finem. Usquequo Domine oblivisceris me in finem? Usquequo avertis faciem tuam a me?
עַד־אָנָה יְהֹוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד־אָנָה ׀ תַּסְתִּיר אֶת־פָּנֶיךָ מִמֶּֽנִּי׃ | 2 |
Quamdiu ponam consilia in anima mea, dolorem in corde meo per diem?
עַד־אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם עַד־אָנָה ׀ יָרוּם אֹיְבִי עָלָֽי׃ | 3 |
Usquequo exaltabitur inimicus meus super me?
הַבִּיטָֽה עֲנֵנִי יְהֹוָה אֱלֹהָי הָאִירָה עֵינַי פֶּן־אִישַׁן הַמָּֽוֶת׃ | 4 |
respice, et exaudi me Domine Deus meus. Illumina oculos meos ne umquam obdormiam in morte:
פֶּן־יֹאמַר אֹיְבִי יְכׇלְתִּיו צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּֽוֹט׃ | 5 |
ne quando dicat inimicus meus: Praevalui adversus eum. Qui tribulant me, exultabunt si motus fuero:
וַאֲנִי ׀ בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּֽישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַֽיהֹוָה כִּי גָמַל עָלָֽי׃ | 6 |
ego autem in misericordia tua speravi. Exultabit cor meum in salutari tuo: cantabo Domino qui bona tribuit mihi: et psallam nomini Domini altissimi.