< תהילים 124 >
שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יְהֹוָה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵֽל׃ | 1 |
Canticum graduum. Nisi quia Dominus erat in nobis, dicat nunc Israel:
לוּלֵי יְהֹוָה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָֽם׃ | 2 |
nisi quia Dominus erat in nobis, Cum exurgerent homines in nos,
אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּֽנוּ׃ | 3 |
forte vivos deglutissent nos: Cum irasceretur furor eorum in nos,
אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל־נַפְשֵֽׁנוּ׃ | 4 |
forsitan aqua absorbuisset nos.
אֲזַי עָבַר עַל־נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִֽים׃ | 5 |
Torrentem pertransivit anima nostra: forsitan pertransisset anima nostra aquam intolerabilem.
בָּרוּךְ יְהֹוָה שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶֽם׃ | 6 |
Benedictus Dominus qui non dedit nos, in captionem dentibus eorum.
נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָֽטְנוּ׃ | 7 |
Anima nostra sicut passer erepta est de laqueo venantium: Laqueus contritus est, et nos liberati sumus.
עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ׃ | 8 |
Adiutorium nostrum in nomine Domini, qui fecit caelum et terram.