< תהילים 121 >

שִׁיר לַֽמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִֽי׃ 1
Canticum graduum. Levavi oculos meos in montes, unde veniet auxilium mihi.
עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ׃ 2
Auxilium meum a Domino, qui fecit cælum et terram.
אַל־יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל־יָנוּם שֹׁמְרֶֽךָ׃ 3
Non det in commotionem pedem tuum: neque dormitet qui custodit te.
הִנֵּה לֹֽא־יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵֽל׃ 4
Ecce non dormitabit neque dormiet, qui custodit Israel.
יְהֹוָה שֹׁמְרֶךָ יְהֹוָה צִלְּךָ עַל־יַד יְמִינֶֽךָ׃ 5
Dominus custodit te, Dominus protectio tua, super manum dexteram tuam.
יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹֽא־יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּֽיְלָה׃ 6
Per diem sol non uret te: neque luna per noctem.
יְֽהֹוָה יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל־רָע יִשְׁמֹר אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ 7
Dominus custodit te ab omni malo: custodiat animam tuam Dominus.
יְֽהֹוָה יִשְׁמׇר־צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָֽם׃ 8
Dominus custodiat introitum tuum, et exitum tuum: ex hoc nunc, et usque in sæculum.

< תהילים 121 >