< תהילים 121 >
שִׁיר לַֽמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִֽי׃ | 1 |
Canticum graduum. Levavi oculos meos in montes, unde veniet auxilium mihi.
עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ׃ | 2 |
Auxilium meum a Domino, qui fecit cælum et terram.
אַל־יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל־יָנוּם שֹׁמְרֶֽךָ׃ | 3 |
Non det in commotionem pedem tuum: neque dormitet qui custodit te.
הִנֵּה לֹֽא־יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵֽל׃ | 4 |
Ecce non dormitabit neque dormiet, qui custodit Israel.
יְהֹוָה שֹׁמְרֶךָ יְהֹוָה צִלְּךָ עַל־יַד יְמִינֶֽךָ׃ | 5 |
Dominus custodit te, Dominus protectio tua, super manum dexteram tuam.
יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹֽא־יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּֽיְלָה׃ | 6 |
Per diem sol non uret te: neque luna per noctem.
יְֽהֹוָה יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל־רָע יִשְׁמֹר אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ | 7 |
Dominus custodit te ab omni malo: custodiat animam tuam Dominus.
יְֽהֹוָה יִשְׁמׇר־צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָֽם׃ | 8 |
Dominus custodiat introitum tuum, et exitum tuum: ex hoc nunc, et usque in sæculum.