תהילים 120

1 שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת אֶל־יְהֹוָה בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי׃

Na minha angustia clamei ao Senhor, e me ouviu.

2 יְֽהֹוָה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת־שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּֽה׃

Senhor, livra a minha alma dos labios mentirosos e da lingua enganadora.

3 מַה־יִּתֵּן לְךָ וּמַה־יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּֽה׃

Que te será dado, ou que te será accrescentado, lingua enganadora?

4 חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִֽים׃

Frechas agudas do valente, com brazas vivas de zimbro.

5 אֽוֹיָה־לִי כִּי־גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִֽם־אׇהֳלֵי קֵדָֽר׃

Ai de mim, que peregrino em Mesech, e habito nas tendas de Kedar.

6 רַבַּת שָֽׁכְנָה־לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלֽוֹם׃

A minha alma bastante tempo habitou com os que detestam a paz.

7 אֲֽנִי־שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָֽה׃

Pacifico sou, porém quando eu fallo já elles procuram guerra.