< תהילים 120 >

שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת אֶל־יְהֹוָה בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי׃ 1
Canticum graduum. Ad Dominum cum tribularer clamavi: et exaudivit me.
יְֽהֹוָה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת־שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּֽה׃ 2
Domine libera animam meam a labiis iniquis, et a lingua dolosa.
מַה־יִּתֵּן לְךָ וּמַה־יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּֽה׃ 3
Quid detur tibi, aut quid apponatur tibi ad linguam dolosam?
חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִֽים׃ 4
Sagittae potentis acutae, cum carbonibus desolatoriis.
אֽוֹיָה־לִי כִּי־גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִֽם־אׇהֳלֵי קֵדָֽר׃ 5
Heu mihi, quia incolatus meus prolongatus est: habitavi cum habitantibus Cedar:
רַבַּת שָֽׁכְנָה־לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלֽוֹם׃ 6
multum incola fuit anima mea.
אֲֽנִי־שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָֽה׃ 7
Cum his, qui oderunt pacem, eram pacificus: cum loquebar illis, impugnabant me gratis.

< תהילים 120 >