תהילים 118

1 הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃

Pris Herren, for han er god, hans miskunnhet varer evindelig!

2 יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃

Israel sie: Hans miskunnhet varer evindelig!

3 יֹאמְרוּ־נָא בֵֽית־אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃

Arons hus sie: Hans miskunnhet varer evindelig!

4 יֹאמְרוּ־נָא יִרְאֵי יְהֹוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃

De som frykter Herren, sie: Hans miskunnhet varer evindelig!

5 מִֽן־הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָֽהּ׃

Ut av trengselen kalte jeg på Herren; Herren svarte mig og førte mig ut i fritt rum.

6 יְהֹוָה לִי לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה לִי אָדָֽם׃

Herren er med mig, jeg frykter ikke; hvad skulde et menneske gjøre mig?

7 יְהֹוָה לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָֽי׃

Herren er med mig, den som hjelper mig, og jeg skal se med lyst på dem som hater mig.

8 טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה מִבְּטֹחַ בָּאָדָֽם׃

Det er bedre å sette sin lit til Herren enn å stole på mennesker.

9 טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִֽים׃

Det er bedre å ta sin tilflukt til Herren enn å stole på fyrster.

10 כׇּל־גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַֽם׃

Alle hedninger omringer mig; i Herrens navn skal jeg hugge dem ned.

11 סַבּוּנִי גַם־סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַֽם׃

De omgir mig, ja, de omringer mig; i Herrens navn skal jeg hugge dem ned.

12 סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַֽם׃

De omgir mig som bier, de slukner som ild i tornebusker; i Herrens navn skal jeg hugge dem ned.

13 דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַיהֹוָה עֲזָרָֽנִי׃

Hårdt støtte du mig forat jeg skulde falle; men Herren hjalp mig.

14 עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַֽיְהִי־לִי לִישׁוּעָֽה׃

Herren er min styrke og lovsang, og han blev mig til frelse.

15 קוֹל ׀ רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין יְהֹוָה עֹשָׂה חָֽיִל׃

Det høres fryderop om frelse i de rettferdiges telt; Herrens høire hånd gjør storverk.

16 יְמִין יְהֹוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהֹוָה עֹשָׂה חָֽיִל׃

Herrens høire hånd ophøier, Herrens høire hånd gjør storverk.

17 לֹא־אָמוּת כִּֽי־אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָֽהּ׃

Jeg skal ikke dø, men leve og fortelle Herrens gjerninger.

18 יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָֽנִי׃

Hårdt tuktet Herren mig, men til døden overgav han mig ikke.

19 פִּתְחוּ־לִי שַׁעֲרֵי־צֶדֶק אָבֹא־בָם אוֹדֶה יָֽהּ׃

Lukk op rettferdighets porter for mig! Jeg vil gå inn gjennem dem, jeg vil prise Herren.

20 זֶה־הַשַּׁעַר לַיהֹוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בֽוֹ׃

Dette er Herrens port; de rettferdige skal gå inn gjennem den.

21 אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי־לִי לִישׁוּעָֽה׃

Jeg vil prise dig fordi du svarte mig og blev mig til frelse.

22 אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּֽה׃

Den sten som bygningsmennene forkastet, er blitt hovedhjørnesten.

23 מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵֽינוּ׃

Av Herren er dette gjort, det er underfullt i våre øine.

24 זֶה־הַיּוֹם עָשָׂה יְהֹוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בֽוֹ׃

Dette er dagen som Herren har gjort; la oss fryde oss og glede oss på den!

25 אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָּֽא׃

Å Herre, frels dog! Å Herre, la det dog lykkes!

26 בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְהֹוָֽה׃

Velsignet være han som kommer i Herrens navn! Vi velsigner eder fra Herrens hus.

27 אֵל ׀ יְהֹוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ־חַג בַּעֲבֹתִים עַד־קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃

Herren er Gud, og han lot det bli lyst for oss. Bind høitidsofferet med rep like inn til alterets horn!

28 אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶֽךָּ׃

Du er min Gud, og jeg vil love dig, min Gud, jeg vil ophøie dig.

29 הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃

Pris Herren, for han er god, hans miskunnhet varer evindelig.