< תהילים 118 >
הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ | 1 |
Halleluja! Tak HERREN, thi han er god, thi hans Miskundhed varer evindelig.
יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ | 2 |
Israel sige: »Thi hans Miskundhed varer evindelig!«
יֹאמְרוּ־נָא בֵֽית־אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ | 3 |
Arons Hus sige: »Thi hans Miskundhed varer evindelig!«
יֹאמְרוּ־נָא יִרְאֵי יְהֹוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ | 4 |
De, som frygter HERREN, sige: »Thi hans Miskundhed varer evindelig!«
מִֽן־הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָֽהּ׃ | 5 |
Jeg paakaldte HERREN i Trængslen, HERREN svared og førte mig ud i aabent Land.
יְהֹוָה לִי לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה לִי אָדָֽם׃ | 6 |
HERREN er med mig, jeg frygter ikke, hvad kan Mennesker gøre mig?
יְהֹוָה לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָֽי׃ | 7 |
HERREN, han er min Hjælper, jeg skal se med Fryd paa dem, der hader mig.
טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה מִבְּטֹחַ בָּאָדָֽם׃ | 8 |
At ty til HERREN er godt fremfor at stole paa Mennesker;
טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִֽים׃ | 9 |
at ty til HERREN er godt fremfor at stole paa Fyrster.
כׇּל־גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַֽם׃ | 10 |
Alle Folkeslag flokkedes om mig, jeg slog dem ned i HERRENS Navn;
סַבּוּנִי גַם־סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַֽם׃ | 11 |
de flokkedes om mig fra alle Sider, jeg slog dem ned i HERRENS Navn;
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַֽם׃ | 12 |
de flokkedes om mig som Bier, blussed op som Ild i Torne, jeg slog dem ned i HERRENS Navn.
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַיהֹוָה עֲזָרָֽנִי׃ | 13 |
Haardt blev jeg ramt, saa jeg faldt, men HERREN hjalp mig.
עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַֽיְהִי־לִי לִישׁוּעָֽה׃ | 14 |
Min Styrke og Lovsang er HERREN, han blev mig til Frelse.
קוֹל ׀ רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין יְהֹוָה עֹשָׂה חָֽיִל׃ | 15 |
Jubel og Sejrsraab lyder i de retfærdiges Telte: »HERRENS højre øver Vælde,
יְמִין יְהֹוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהֹוָה עֹשָׂה חָֽיִל׃ | 16 |
HERRENS højre er løftet, HERRENS højre øver Vælde!«
לֹא־אָמוּת כִּֽי־אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָֽהּ׃ | 17 |
Jeg skal ikke dø, men leve og kundgøre HERRENS Gerninger.
יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָֽנִי׃ | 18 |
HERREN tugted mig haardt, men gav mig ej hen i Døden.
פִּתְחוּ־לִי שַׁעֲרֵי־צֶדֶק אָבֹא־בָם אוֹדֶה יָֽהּ׃ | 19 |
Oplad mig Retfærdigheds Porte, ad dem gaar jeg ind og lovsynger HERREN!
זֶה־הַשַּׁעַר לַיהֹוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בֽוֹ׃ | 20 |
Her er HERRENS Port, ad den gaar retfærdige ind.
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי־לִי לִישׁוּעָֽה׃ | 21 |
Jeg vil takke dig, thi du bønhørte mig, og du blev mig til Frelse.
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּֽה׃ | 22 |
Den Sten, Bygmestrene forkastede, er blevet Hovedhjørnesten.
מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵֽינוּ׃ | 23 |
Fra HERREN er dette kommet, det er underfuldt for vore Øjne.
זֶה־הַיּוֹם עָשָׂה יְהֹוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בֽוֹ׃ | 24 |
Denne er Dagen, som HERREN har gjort, lad os juble og glæde os paa den!
אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָּֽא׃ | 25 |
Ak, HERRE, frels dog, ak, HERRE, lad det dog lykkes!
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְהֹוָֽה׃ | 26 |
Velsignet den, der kommer, i HERRENS Navn; vi velsigner eder fra HERRENS Hus!
אֵל ׀ יְהֹוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ־חַג בַּעֲבֹתִים עַד־קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ | 27 |
HERREN er Gud, og han lod det lysne for os. Festtoget med Grenene slynge sig frem, til Alterets Horn er naaet!
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶֽךָּ׃ | 28 |
Du er min Gud, jeg vil takke dig, min Gud, jeg vil ophøje dig!
הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ | 29 |
Tak HERREN, thi han er god, thi hans Miskundhed varer evindelig!