< תהילים 118 >
הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ | 1 |
Priser Herren; thi han er god; thi hans Miskundhed er evindelig.
יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ | 2 |
Israel sige: Hans Miskundhed er evindelig.
יֹאמְרוּ־נָא בֵֽית־אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ | 3 |
De af Arons Hus sige: Hans Miskundhed er evindelig.
יֹאמְרוּ־נָא יִרְאֵי יְהֹוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ | 4 |
De, som frygte Herren, sige: Hans Miskundhed er evindelig.
מִֽן־הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָֽהּ׃ | 5 |
I Trængselen kaldte jeg paa Herren; Herren bønhørte mig i det fri.
יְהֹוָה לִי לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה לִי אָדָֽם׃ | 6 |
Herren er med mig, jeg vil ikke frygte, hvad kan et Menneske gøre mig?
יְהֹוָה לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָֽי׃ | 7 |
Herren er med mig, han er min Hjælper; og jeg skal se min Glæde paa mine Avindsmænd.
טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה מִבְּטֹחַ בָּאָדָֽם׃ | 8 |
Det er bedre at sætte Lid til Herren end at forlade sig paa Mennesker.
טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִֽים׃ | 9 |
Det er bedre at sætte Lid til Herren end at forlade sig paa Fyrster.
כׇּל־גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַֽם׃ | 10 |
Alle Hedninger have omringet mig; i Herrens Navn vil jeg nedhugge dem.
סַבּוּנִי גַם־סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַֽם׃ | 11 |
De have omringet mig, ja, de have omringet mig; i Herrens Navn vil jeg nedhugge dem.
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַֽם׃ | 12 |
De have omringet mig som Bier, de ere udslukte som Ild i Torne; i Herrens Navn vil jeg nedhugge dem.
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַיהֹוָה עֲזָרָֽנִי׃ | 13 |
Du stødte mig haardt, at jeg skulde falde; men Herren hjalp mig.
עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַֽיְהִי־לִי לִישׁוּעָֽה׃ | 14 |
Herren er min Styrke og min Sang, og han blev mig til Frelse.
קוֹל ׀ רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין יְהֹוָה עֹשָׂה חָֽיִל׃ | 15 |
Fryds og Frelses Røst er i de retfærdiges Telte; Herrens højre Haand skaber Kraft.
יְמִין יְהֹוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהֹוָה עֹשָׂה חָֽיִל׃ | 16 |
Herrens højre Haand er ophøjet, Herrens højre Haand skaber Kraft.
לֹא־אָמוּת כִּֽי־אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָֽהּ׃ | 17 |
Jeg skal ikke dø, men jeg skal leve, og jeg skal fortælle Herrens Gerninger.
יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָֽנִי׃ | 18 |
Herren tugtede mig vel, men gav mig ikke hen i Døden.
פִּתְחוּ־לִי שַׁעֲרֵי־צֶדֶק אָבֹא־בָם אוֹדֶה יָֽהּ׃ | 19 |
Lader Retfærdigheds Porte op for mig, jeg vil gaa ind ad dem, jeg vil takke Herren.
זֶה־הַשַּׁעַר לַיהֹוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בֽוֹ׃ | 20 |
Denne er Herrens Port, de retfærdige skulle gaa ind ad den.
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי־לִי לִישׁוּעָֽה׃ | 21 |
Jeg vil takke dig; thi du bønhørte mig, og du blev mig til Frelse.
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּֽה׃ | 22 |
Den Sten, som Bygningsmændene forkastede, er bleven til en Hovedhjørnesten.
מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵֽינוּ׃ | 23 |
Af Herren er dette sket, det er underligt for vore Øjne.
זֶה־הַיּוֹם עָשָׂה יְהֹוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בֽוֹ׃ | 24 |
Denne er Dagen, som Herren har beredt; lader os fryde og glæde os paa den!
אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָּֽא׃ | 25 |
Kære Herre! frels dog; kære Herre! lad det dog lykkes.
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְהֹוָֽה׃ | 26 |
Velsignet være den, som kommer i Herrens Navn; vi velsigne eder fra Herrens Hus.
אֵל ׀ יְהֹוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ־חַג בַּעֲבֹתִים עַד־קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ | 27 |
Herren er Gud, og han lod lyse for os; binder Højtidsofferet med Reb, indtil det bringes til Alterets Horn.
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶֽךָּ׃ | 28 |
Du er min Gud, og jeg vil takke dig; min Gud, jeg vil ophøje dig.
הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ | 29 |
Priser Herren; thi han er god; thi hans Miskundhed varer evindelig.