< תהילים 116 >

אָהַבְתִּי כִּי־יִשְׁמַע ׀ יְהֹוָה אֶת־קוֹלִי תַּחֲנוּנָֽי׃ 1
I LOVE the LORD, because he hath heard my voice and my supplications.
כִּי־הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָֽא׃ 2
Because he hath inclined his ear unto me, therefore will I call [upon him] as long as I live.
אֲפָפוּנִי ׀ חֶבְלֵי־מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָֽא׃ (Sheol h7585) 3
The cords of death compassed me, and the pains of Sheol gat hold upon me: I found trouble and sorrow. (Sheol h7585)
וּבְשֵֽׁם־יְהֹוָה אֶקְרָא אָנָּה יְהֹוָה מַלְּטָה נַפְשִֽׁי׃ 4
Then called I upon the name of the LORD; O LORD, I beseech thee, deliver my soul.
חַנּוּן יְהֹוָה וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵֽם׃ 5
Gracious is the LORD, and righteous; yea, our God is merciful.
שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִֽׁיעַ׃ 6
The LORD preserveth the simple: I was brought low, and he saved me.
שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּֽי־יְהֹוָה גָּמַל עָלָֽיְכִי׃ 7
Return unto thy rest, O my soul; for the LORD hath dealt bountifully with thee.
כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת־עֵינִי מִן־דִּמְעָה אֶת־רַגְלִי מִדֶּֽחִי׃ 8
For thou hast delivered my soul from death, mine eyes from tears, [and] my feet from falling.
אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהֹוָה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּֽים׃ 9
I will walk before the LORD in the land of the living.
הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹֽד׃ 10
I believe, for I will speak: I was greatly afflicted:
אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי כׇּֽל־הָאָדָם כֹּזֵֽב׃ 11
I said in my haste, All men are a lie.
מָה־אָשִׁיב לַיהֹוָה כׇּֽל־תַּגְמוּלוֹהִי עָלָֽי׃ 12
What shall I render unto the LORD for all his benefits toward me?
כּוֹס־יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָֽא׃ 13
I will take the cup of salvation, and call upon the name of the LORD.
נְדָרַי לַיהֹוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכׇל־עַמּֽוֹ׃ 14
I will pay my vows unto the LORD, yea, in the presence of all his people.
יָקָר בְּעֵינֵי יְהֹוָה הַמָּוְתָה לַחֲסִידָֽיו׃ 15
Precious in the sight of the LORD is the death of his saints.
אָנָּה יְהֹוָה כִּֽי־אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲנִי־עַבְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמֽוֹסֵרָֽי׃ 16
O LORD, truly I am thy servant: I am thy servant, the son of thine handmaid; thou hast loosed my bonds.
לְֽךָ־אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָֽא׃ 17
I will offer to thee the sacrifice of thanksgiving, and will call upon the name of the LORD.
נְדָרַי לַיהֹוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכׇל־עַמּֽוֹ׃ 18
I will pay my vows unto the LORD, yea, in the presence of all his people.
בְּחַצְרוֹת ׀ בֵּית יְהֹוָה בְּֽתוֹכֵכִי יְֽרוּשָׁלָ͏ִם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ 19
In the courts of the LORD’S house, in the midst of thee, O Jerusalem. Praise ye the LORD.

< תהילים 116 >