< תהילים 116 >

אָהַבְתִּי כִּי־יִשְׁמַע ׀ יְהֹוָה אֶת־קוֹלִי תַּחֲנוּנָֽי׃ 1
Halleluja! Jeg elsker Herren, thi han hører min røst, min tryglende bøn,
כִּי־הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָֽא׃ 2
ja, han bøjed sit Øre til mig, jeg påkaldte HERRENs Navn.
אֲפָפוּנִי ׀ חֶבְלֵי־מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָֽא׃ (Sheol h7585) 3
Dødens Bånd omspændte mig, Dødsrigets Angster greb mig, i Trængsel og Nød var jeg stedt. (Sheol h7585)
וּבְשֵֽׁם־יְהֹוָה אֶקְרָא אָנָּה יְהֹוָה מַלְּטָה נַפְשִֽׁי׃ 4
Jeg påkaldte HERRENs Navn: "Ak, HERRE, frels min Sjæl!"
חַנּוּן יְהֹוָה וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵֽם׃ 5
Nådig er HERREN og retfærdig, barmhjertig, det er vor Gud;
שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִֽׁיעַ׃ 6
HERREN vogter enfoldige, jeg var ringe, dog frelste han mig.
שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּֽי־יְהֹוָה גָּמַל עָלָֽיְכִי׃ 7
Vend tilbage, min Sjæl, til din Ro, thi HERREN har gjort vel imod dig!
כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת־עֵינִי מִן־דִּמְעָה אֶת־רַגְלִי מִדֶּֽחִי׃ 8
Ja, han fried min Sjæl fra Døden, mit Øje fra Gråd, min Fod fra Fald.
אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהֹוָה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּֽים׃ 9
Jeg vandrer for HERRENs Åsyn udi de levendes Land;
הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹֽד׃ 10
jeg troede, derfor talte jeg, såre elendig var jeg,
אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי כׇּֽל־הָאָדָם כֹּזֵֽב׃ 11
sagde så i min Angst: "Alle Mennesker lyver!"
מָה־אָשִׁיב לַיהֹוָה כׇּֽל־תַּגְמוּלוֹהִי עָלָֽי׃ 12
Hvorledes skal jeg gengælde HERREN alle hans Velgerninger mod mig?
כּוֹס־יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָֽא׃ 13
Jeg vil løfte Frelsens Bæger og påkalde HERRENs Navn.
נְדָרַי לַיהֹוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכׇל־עַמּֽוֹ׃ 14
Jeg vil indfri HERREN mine Løfter i Påsyn af alt hans Folk.
יָקָר בְּעֵינֵי יְהֹוָה הַמָּוְתָה לַחֲסִידָֽיו׃ 15
Kostbar i HERRENs Øjne er hans frommes Død.
אָנָּה יְהֹוָה כִּֽי־אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲנִי־עַבְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמֽוֹסֵרָֽי׃ 16
Ak, HERRE, jeg er jo din Tjener, din Tjener, din Tjenerindes Søn, mine Lænker har du løst.
לְֽךָ־אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָֽא׃ 17
Jeg vil ofre dig Lovprisningsoffer og påkalde HERRENs Navn;
נְדָרַי לַיהֹוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכׇל־עַמּֽוֹ׃ 18
mine Løfter vil jeg indfri HERREN i Påsyn af alt hans Folk
בְּחַצְרוֹת ׀ בֵּית יְהֹוָה בְּֽתוֹכֵכִי יְֽרוּשָׁלָ͏ִם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ 19
i HERRENs Hus's Forgårde og i din Midte, Jerusalem!

< תהילים 116 >