< תהילים 113 >
הַלְלוּ ־ יָהּ ׀ הַלְלוּ עַבְדֵי יְהֹוָה הַֽלְלוּ אֶת־שֵׁם יְהֹוָֽה׃ | 1 |
Alleluia. Laudate pueri Dominum: laudate nomen Domini.
יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָֽם׃ | 2 |
Sit nomen Domini benedictum, ex hoc nunc, et usque in saeculum.
מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד־מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְהֹוָֽה׃ | 3 |
A solis ortu usque ad occasum, laudabile nomen Domini.
רָם עַל־כׇּל־גּוֹיִם ׀ יְהֹוָה עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדֽוֹ׃ | 4 |
Excelsus super omnes gentes Dominus, et super caelos gloria eius.
מִי כַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ הַֽמַּגְבִּיהִי לָשָֽׁבֶת׃ | 5 |
Quis sicut Dominus Deus noster, qui in altis habitat,
הַֽמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָֽרֶץ׃ | 6 |
et humilia respicit in caelo et in terra?
מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיֽוֹן׃ | 7 |
Suscitans a terra inopem, et de stercore erigens pauperem:
לְהוֹשִׁיבִי עִם־נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּֽוֹ׃ | 8 |
Ut collocet eum cum principibus, cum principibus populi sui.
מֽוֹשִׁיבִי ׀ עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵֽם־הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ | 9 |
Qui habitare facit sterilem in domo, matrem filiorum laetantem.