< תהילים 113 >
הַלְלוּ ־ יָהּ ׀ הַלְלוּ עַבְדֵי יְהֹוָה הַֽלְלוּ אֶת־שֵׁם יְהֹוָֽה׃ | 1 |
Lover, I Herrens Tjenere, lover Herrens Navn!
יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָֽם׃ | 2 |
Lovet være Herrens Navn fra nu og indtil evig Tid!
מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד־מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְהֹוָֽה׃ | 3 |
Fra Solens Opgang indtil dens Nedgang er Herrens Navn højlovet.
רָם עַל־כׇּל־גּוֹיִם ׀ יְהֹוָה עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדֽוֹ׃ | 4 |
Herren er høj over alle Hedninger, hans Herlighed er over Himlene.
מִי כַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ הַֽמַּגְבִּיהִי לָשָֽׁבֶת׃ | 5 |
Hvo er som Herren vor Gud? han, som har sat sit Sæde højt;
הַֽמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָֽרֶץ׃ | 6 |
han, som stiger dybt ned for at se, i Himlene og paa Jorden;
מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיֽוֹן׃ | 7 |
han, som oprejser den ringe af Støvet, som ophøjer en fattig af Skarnet
לְהוֹשִׁיבִי עִם־נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּֽוֹ׃ | 8 |
for at sætte ham hos Fyrster, hos sit Folks Fyrster;
מֽוֹשִׁיבִי ׀ עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵֽם־הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ | 9 |
han, som gør, at den ufrugtbare i Huset kommer til at bo som en glad Barnemoder. Halleluja.