תהילים 107

1 הֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃

Alleluia alleluia. Confitemini Domino quoniam bonus: quoniam in saeculum misericordia eius.

2 יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד־צָֽר׃

Dicant qui redempti sunt a Domino, quos redemit de manu inimici: et de regionibus congregavit eos:

3 וּֽמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִֽמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּֽם׃

A solis ortu, et occasu: ab aquilone, et mari.

4 תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָֽאוּ׃

Erraverunt in solitudine in inaquoso: viam civitatis habitaculi non invenerunt,

5 רְעֵבִים גַּם־צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּֽף׃

Esurientes, et sitientes: anima eorum in ipsis defecit.

6 וַיִּצְעֲקוּ אֶל־יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵֽם׃

Et clamaverunt ad Dominum cum tribularentur: et de necessitatibus eorum eripuit eos.

7 וַֽיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל־עִיר מוֹשָֽׁב׃

Et deduxit eos in viam rectam: ut irent in civitatem habitationis.

8 יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָֽם׃

Confiteantur Domino misericordiae eius: et mirabilia eius filiis hominum.

9 כִּֽי־הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא־טֽוֹב׃

Quia satiavit animam inanem: et animam esurientem satiavit bonis.

10 יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶֽל׃

Sedentes in tenebris, et umbra mortis: vinctos in mendicitate, et ferro.

11 כִּֽי־הִמְרוּ אִמְרֵי־אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָֽצוּ׃

Quia exacerbaverunt eloquia Dei: et consilium Altissimi irritaverunt.

12 וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵֽר׃

Et humiliatum est in laboribus cor eorum: infirmati sunt, nec fuit qui adiuvaret.

13 וַיִּזְעֲקוּ אֶל־יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵֽם׃

Et clamaverunt ad Dominum cum tribularentur: et de necessitatibus eorum liberavit eos.

14 יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּֽק׃

Et eduxit eos de tenebris, et umbra mortis: et vincula eorum dirupit.

15 יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָֽם׃

Confiteantur Domino misericordiae eius: et mirabilia eius filiis hominum.

16 כִּֽי־שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּֽעַ׃

Quia contrivit portas aereas: et vectes ferreos confregit.

17 אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּֽמֵעֲוֺנֹתֵיהֶם יִתְעַנּֽוּ׃

Suscepit eos de via iniquitatis eorum: propter iniustitias enim suas humiliati sunt.

18 כׇּל־אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד־שַׁעֲרֵי־מָֽוֶת׃

Omnem escam abominata est anima eorum: et appropinquaverunt usque ad portas mortis.

19 וַיִּזְעֲקוּ אֶל־יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵֽם׃

Et clamaverunt ad Dominum cum tribularentur: et de necessitatibus eorum liberavit eos.

20 יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִֽיתוֹתָֽם׃

Misit verbum suum, et sanavit eos: et eripuit eos de interitionibus eorum.

21 יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָֽם׃

Confiteantur Domino misericordiae eius: et mirabilia eius filiis hominum.

22 וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּֽה׃

Et sacrificent sacrificium laudis: et annuncient opera eius in exultatione.

23 ׆ יוֹרְדֵי הַיָּם בׇּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּֽים׃

Qui descendunt mare in navibus, facientes operationem in aquis multis.

24 ׆ הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְהֹוָה וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָֽה׃

Ipsi viderunt opera Domini, et mirabilia eius in profundo.

25 ׆ וַיֹּאמֶר וַֽיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּֽיו׃

Dixit, et stetit spiritus procellae: et exaltati sunt fluctus eius.

26 ׆ יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָֽג׃

Ascendunt usque ad caelos, et descendunt usque ad abyssos: anima eorum in malis tabescebat.

27 ׆ יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכׇל־חׇכְמָתָם תִּתְבַּלָּֽע׃

Turbati sunt, et moti sunt sicut ebrius: et omnis sapientia eorum devorata est.

28 ׆ וַיִּצְעֲקוּ אֶל־יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם וּֽמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵֽם׃

Et clamaverunt ad Dominum cum tribularentur, et de necessitatibus eorum eduxit eos.

29 יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶֽם׃

Et statuit procellam eius in auram: et siluerunt fluctus eius.

30 וַיִּשְׂמְחוּ כִֽי־יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל־מְחוֹז חֶפְצָֽם׃

Et laetati sunt quia siluerunt: et deduxit eos in portum voluntatis eorum.

31 יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָֽם׃

Confiteantur Domino misericordiae eius: et mirabilia eius filiis hominum.

32 וִֽירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל־עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלֽוּהוּ׃

Et exaltent eum in ecclesia plebis: et in cathedra seniorum laudent eum.

33 יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאֽוֹן׃

Posuit flumina in desertum: et exitus aquarum in sitim.

34 אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָֽהּ׃

Terram fructiferam in salsuginem, a malitia inhabitantium in ea.

35 יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם־מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָֽיִם׃

Posuit desertum in stagna aquarum: et terram sine aqua in exitus aquarum.

36 וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָֽׁב׃

Et collocavit illic esurientes: et constituerunt civitatem habitationis.

37 וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָֽה׃

Et seminaverunt agros, et plantaverunt vineas: et fecerunt fructum nativitatis.

38 וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִֽיט׃

Et benedixit eis, et multiplicati sunt nimis: et iumenta eorum non minoravit.

39 וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגֽוֹן׃

Et pauci facti sunt: et vexati sunt a tribulatione malorum, et dolore.

40 ׆ שֹׁפֵךְ בּוּז עַל־נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃

Effusa est contentio super principes: et errare fecit eos in invio, et non in via.

41 וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחֽוֹת׃

Et adiuvit pauperem de inopia: et posuit sicut oves familias.

42 יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכׇל־עַוְלָה קָפְצָה פִּֽיהָ׃

Videbunt recti, et laetabuntur: et omnis iniquitas oppilabit os suum.

43 מִי־חָכָם וְיִשְׁמׇר־אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַֽסְדֵי יְהֹוָֽה׃

Quis sapiens et custodiet haec? et intelliget misericordias Domini?