תהילים 107

1 הֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃

Alleluja. Confitemini Domino, quoniam bonus, quoniam in sæculum misericordia ejus.

2 יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד־צָֽר׃

Dicant qui redempti sunt a Domino, quos redemit de manu inimici, et de regionibus congregavit eos,

3 וּֽמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִֽמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּֽם׃

a solis ortu, et occasu, ab aquilone, et mari.

4 תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָֽאוּ׃

Erraverunt in solitudine, in inaquoso; viam civitatis habitaculi non invenerunt.

5 רְעֵבִים גַּם־צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּֽף׃

Esurientes et sitientes, anima eorum in ipsis defecit.

6 וַיִּצְעֲקוּ אֶל־יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵֽם׃

Et clamaverunt ad Dominum cum tribularentur, et de necessitatibus eorum eripuit eos;

7 וַֽיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל־עִיר מוֹשָֽׁב׃

et deduxit eos in viam rectam, ut irent in civitatem habitationis.

8 יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָֽם׃

Confiteantur Domino misericordiæ ejus, et mirabilia ejus filiis hominum.

9 כִּֽי־הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא־טֽוֹב׃

Quia satiavit animam inanem, et animam esurientem satiavit bonis.

10 יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶֽל׃

Sedentes in tenebris et umbra mortis; vinctos in mendicitate et ferro.

11 כִּֽי־הִמְרוּ אִמְרֵי־אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָֽצוּ׃

Quia exacerbaverunt eloquia Dei, et consilium Altissimi irritaverunt.

12 וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵֽר׃

Et humiliatum est in laboribus cor eorum; infirmati sunt, nec fuit qui adjuvaret.

13 וַיִּזְעֲקוּ אֶל־יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵֽם׃

Et clamaverunt ad Dominum cum tribularentur; et de necessitatibus eorum liberavit eos.

14 יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּֽק׃

Et eduxit eos de tenebris et umbra mortis, et vincula eorum dirupit.

15 יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָֽם׃

Confiteantur Domino misericordiæ ejus, et mirabilia ejus filiis hominum.

16 כִּֽי־שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּֽעַ׃

Quia contrivit portas æreas, et vectes ferreos confregit.

17 אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּֽמֵעֲוֺנֹתֵיהֶם יִתְעַנּֽוּ׃

Suscepit eos de via iniquitatis eorum; propter injustitias enim suas humiliati sunt.

18 כׇּל־אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד־שַׁעֲרֵי־מָֽוֶת׃

Omnem escam abominata est anima eorum, et appropinquaverunt usque ad portas mortis.

19 וַיִּזְעֲקוּ אֶל־יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵֽם׃

Et clamaverunt ad Dominum cum tribularentur, et de necessitatibus eorum liberavit eos.

20 יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִֽיתוֹתָֽם׃

Misit verbum suum, et sanavit eos, et eripuit eos de interitionibus eorum.

21 יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָֽם׃

Confiteantur Domino misericordiæ ejus, et mirabilia ejus filiis hominum.

22 וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּֽה׃

Et sacrificent sacrificium laudis, et annuntient opera ejus in exsultatione.

23 ׆ יוֹרְדֵי הַיָּם בׇּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּֽים׃

Qui descendunt mare in navibus, facientes operationem in aquis multis:

24 ׆ הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְהֹוָה וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָֽה׃

ipsi viderunt opera Domini, et mirabilia ejus in profundo.

25 ׆ וַיֹּאמֶר וַֽיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּֽיו׃

Dixit, et stetit spiritus procellæ, et exaltati sunt fluctus ejus.

26 ׆ יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָֽג׃

Ascendunt usque ad cælos, et descendunt usque ad abyssos; anima eorum in malis tabescebat.

27 ׆ יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכׇל־חׇכְמָתָם תִּתְבַּלָּֽע׃

Turbati sunt, et moti sunt sicut ebrius, et omnis sapientia eorum devorata est.

28 ׆ וַיִּצְעֲקוּ אֶל־יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם וּֽמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵֽם׃

Et clamaverunt ad Dominum cum tribularentur; et de necessitatibus eorum eduxit eos.

29 יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶֽם׃

Et statuit procellam ejus in auram, et siluerunt fluctus ejus.

30 וַיִּשְׂמְחוּ כִֽי־יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל־מְחוֹז חֶפְצָֽם׃

Et lætati sunt quia siluerunt; et deduxit eos in portum voluntatis eorum.

31 יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָֽם׃

Confiteantur Domino misericordiæ ejus, et mirabilia ejus filiis hominum.

32 וִֽירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל־עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלֽוּהוּ׃

Et exaltent eum in ecclesia plebis, et in cathedra seniorum laudent eum.

33 יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאֽוֹן׃

Posuit flumina in desertum, et exitus aquarum in sitim;

34 אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָֽהּ׃

terram fructiferam in salsuginem, a malitia inhabitantium in ea.

35 יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם־מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָֽיִם׃

Posuit desertum in stagna aquarum, et terram sine aqua in exitus aquarum.

36 וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָֽׁב׃

Et collocavit illic esurientes, et constituerunt civitatem habitationis:

37 וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָֽה׃

et seminaverunt agros et plantaverunt vineas, et fecerunt fructum nativitatis.

38 וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִֽיט׃

Et benedixit eis, et multiplicati sunt nimis; et jumenta eorum non minoravit.

39 וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגֽוֹן׃

Et pauci facti sunt et vexati sunt, a tribulatione malorum et dolore.

40 ׆ שֹׁפֵךְ בּוּז עַל־נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃

Effusa est contemptio super principes: et errare fecit eos in invio, et non in via.

41 וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחֽוֹת׃

Et adjuvit pauperem de inopia, et posuit sicut oves familias.

42 יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכׇל־עַוְלָה קָפְצָה פִּֽיהָ׃

Videbunt recti, et lætabuntur; et omnis iniquitas oppilabit os suum.

43 מִי־חָכָם וְיִשְׁמׇר־אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַֽסְדֵי יְהֹוָֽה׃

Quis sapiens, et custodiet hæc, et intelliget misericordias Domini?