הוֹדוּ לַיהֹוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָֽיו׃ | 1 |
הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃ |
שִֽׁירוּ־לוֹ זַמְּרוּ־לוֹ שִׂיחוּ בְּכׇל־נִפְלְאוֹתָֽיו׃ | 2 |
שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃ |
הִֽתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב ׀ מְבַקְשֵׁי יְהֹוָֽה׃ | 3 |
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ |
דִּרְשׁוּ יְהֹוָה וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִֽיד׃ | 4 |
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃ |
זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר־עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי־פִֽיו׃ | 5 |
זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃ |
זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָֽיו׃ | 6 |
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃ |
הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכׇל־הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָֽיו׃ | 7 |
הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃ |
זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּֽוֹר׃ | 8 |
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃ |
אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָֽק׃ | 9 |
אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃ |
וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָֽם׃ | 10 |
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃ |
לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת־אֶֽרֶץ־כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶֽם׃ | 11 |
לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃ |
בִּֽהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּֽהּ׃ | 12 |
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃ |
וַיִּֽתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל־גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל־עַם אַחֵֽר׃ | 13 |
ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃ |
לֹא־הִנִּיחַ אָדָם לְעׇשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִֽים׃ | 14 |
לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃ |
אַֽל־תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל־תָּרֵֽעוּ׃ | 15 |
אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃ |
וַיִּקְרָא רָעָב עַל־הָאָרֶץ כׇּֽל־מַטֵּה־לֶחֶם שָׁבָֽר׃ | 16 |
ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃ |
שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵֽף׃ | 17 |
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃ |
עִנּוּ בַכֶּבֶל (רגליו) [רַגְלוֹ] בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשֽׁוֹ׃ | 18 |
ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃ |
עַד־עֵת בֹּא־דְבָרוֹ אִמְרַת יְהֹוָה צְרָפָֽתְהוּ׃ | 19 |
עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃ |
שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַֽיְפַתְּחֵֽהוּ׃ | 20 |
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃ |
שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכׇל־קִנְיָנֽוֹ׃ | 21 |
שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃ |
לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּֽם׃ | 22 |
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃ |
וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶֽרֶץ־חָֽם׃ | 23 |
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃ |
וַיֶּפֶר אֶת־עַמּוֹ מְאֹד וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָֽיו׃ | 24 |
ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃ |
הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָֽיו׃ | 25 |
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃ |
שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר־בּֽוֹ׃ | 26 |
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃ |
שָֽׂמוּ־בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָֽם׃ | 27 |
שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃ |
שָׁלַֽח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹֽא־מָרוּ אֶת־[דְּבָרֽוֹ] (דבריו)׃ | 28 |
שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃ |
הָפַךְ אֶת־מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת־דְּגָתָֽם׃ | 29 |
הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃ |
שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶֽם׃ | 30 |
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃ |
אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכׇל־גְּבוּלָֽם׃ | 31 |
אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃ |
נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָֽם׃ | 32 |
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃ |
וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָֽם׃ | 33 |
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃ |
אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּֽר׃ | 34 |
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃ |
וַיֹּאכַל כׇּל־עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָֽם׃ | 35 |
ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃ |
וַיַּךְ כׇּל־בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכׇל־אוֹנָֽם׃ | 36 |
ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃ |
וַֽיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵֽׁל׃ | 37 |
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃ |
שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּֽי־נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶֽם׃ | 38 |
שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃ |
פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָֽיְלָה׃ | 39 |
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃ |
שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵֽם׃ | 40 |
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃ |
פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָֽר׃ | 41 |
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃ |
כִּֽי־זָכַר אֶת־דְּבַר קׇדְשׁוֹ אֶֽת־אַבְרָהָם עַבְדּֽוֹ׃ | 42 |
כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃ |
וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת־בְּחִירָֽיו׃ | 43 |
ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃ |
וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָֽשׁוּ׃ | 44 |
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃ |
בַּעֲבוּר ׀ יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ | 45 |
בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃ |