מִשְׁלֵי 1

1 מִ שְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃

以色列王達味之子撒羅滿的箴言：

2 לָדַעַת חׇכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָֽה׃

是為教人學習智慧和規律，叫人明瞭哲言，

3 לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵשָׁרִֽים׃

接受明智的教訓－－仁義、公平和正直，

4 לָתֵת לִפְתָאיִם עׇרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּֽה׃

使無知者獲得聰明，使年少者獲得知識和慎重，

5 יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶֽה׃

使智慧者聽了，增加學識；使明達人聽了，汲取智謀，

6 לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָֽם׃

好能明瞭箴言和譬喻，明瞭智者的言論和他們的隱語。

7 יִרְאַת יְהֹוָה רֵאשִׁית דָּעַת חׇכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּֽזוּ׃

敬畏上主是智慧的肇基；只有愚昧人蔑視智慧和規律。

8 שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל־תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּֽךָ׃

我兒，你應聽你父親的教訓，不要拒絕你母親的指教，

9 כִּי ׀ לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶֽךָ׃

因為這就是你頭上的冠冕，你頸上的珠鏈。

10 בְּנִי אִם־יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל־תֹּבֵֽא׃

我兒，如果惡人勾引你，你不要聽從；

11 אִם־יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּֽם׃

如果他們說：「來跟我們去暗算某人，無故地陷害無辜。

12 נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּים וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בֽוֹר׃ (Sheol h7585)

我們要像陰府一樣活活地吞下他們，把他們整個吞下去，有如墮入深坑裏的人； (Sheol h7585)

13 כׇּל־הוֹן יָקָר נִמְצָא נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָֽל׃

這樣，我們必獲得各種珍寶，以贓物充滿我們的房屋。

14 גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּֽנוּ׃

你將與我們平分秋色，我們將共有同一錢囊。」

15 בְּנִי אַל־תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָֽם׃

我兒，你不要與他們同流合污，該使你的腳遠離他們的道路，

16 כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפׇּךְ־דָּֽם׃

因為他們雙腳趨向兇惡，急於傾流人血。

17 כִּֽי־חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כׇּל־בַּעַל כָּנָֽף׃

在一切飛鳥眼前，張設羅網，盡屬徒然。

18 וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ יִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָֽם׃

其實，他們不外是自流己血，自害己命。

19 כֵּן אׇרְחוֹת כׇּל־בֹּצֵֽעַ בָּצַע אֶת־נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּֽח׃

這就是謀財害命者的末路：他必要送掉自己的性命。

20 חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָֽהּ׃

智慧在街上吶喊，在通衢發出呼聲；

21 בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵֽר׃

在熱鬧的街頭呼喚，在城門和市區發表言論：「

22 עַד־מָתַי ׀ פְּתָיִם תְּֽאֵהֲבוּ ־ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃

無知的人，你們喜愛無知；輕狂的人，你們樂意輕狂；愚昧的人，你們憎恨知識，要到何時呢﹖

23 תָּשׁוּבוּ לְֽתוֹכַחְתִּי הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי אוֹדִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶֽם׃

你們應回心聽我的勸告。看，我要向你們傾吐我的心意，使你們瞭解我的言詞。

24 יַעַן קָרָאתִי וַתְּמָאֵנוּ נָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִֽׁיב׃

但是，我呼喚了，你們竟予以拒絕；我伸出了手，誰也沒有理會。

25 וַתִּפְרְעוּ כׇל־עֲצָתִי וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶֽם׃

你們既蔑視了我的勸告，沒有接受我的忠言；

26 גַּם־אֲנִי בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָק אֶלְעַג בְּבֹא פַחְדְּכֶֽם׃

因此，你們遭遇不幸時，我也付之一笑；災難臨到你們身上時，我也一笑置之。

27 בְּבֹא (כשאוה) [כְשׁוֹאָה ׀] פַּחְדְּכֶם וְֽאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָֽה׃

當災難如暴風似的襲擊你們，禍害如旋風似的捲去你們，困苦憂患來侵襲你們時，我也置之不顧。

28 אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻֽנְנִי׃

那時，他們呼求我，我必不答應：他們尋找我，必尋不著我；

29 תַּחַת כִּֽי־שָׂנְאוּ דָעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה לֹא בָחָֽרוּ׃

因為他們憎恨知識，沒有揀選敬畏上主，

30 לֹא־אָבוּ לַעֲצָתִי נָאֲצוּ כׇּל־תּוֹכַחְתִּֽי׃

沒有接受我的勸告，且輕視了我的一切規諫。

31 וְֽיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וּֽמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּֽעוּ׃

所以他們必要自食其果，飽嘗獨斷獨行的滋味。

32 כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם׃

的確，無知者的執迷不悟殺害了自己；愚昧人的漠不關心斷送了自己。

33 וְשֹׁמֵעַֽ לִי יִשְׁכׇּן־בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָֽה׃

但是，那聽從我的，必得安居，不怕災禍，安享太平。

King Solomon in Old Age