מִשְׁלֵי 8

1 הֲלֹֽא־חׇכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָֽהּ׃

Numquid non sapientia clamitat, et prudentia dat vocem suam?

2 בְּרֹאשׁ־מְרֹמִים עֲלֵי־דָרֶךְ בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּֽבָה׃

In summis, excelsisque verticibus supra viam, in mediis semitis stans,

3 לְיַד־שְׁעָרִים לְפִי־קָרֶת מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹֽנָּה׃

iuxta portas civitatis in ipsis foribus loquitur, dicens:

4 אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא וְקוֹלִי אֶל־בְּנֵי אָדָֽם׃

O viri, ad vos clamito, et vox mea ad filios hominum.

5 הָבִינוּ פְתָאיִם עׇרְמָה וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵֽב׃

Intelligite parvuli astutiam, et insipientes animadvertite.

6 שִׁמְעוּ כִּֽי־נְגִידִים אֲדַבֵּר וּמִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִֽים׃

Audite, quoniam de rebus magnis locutura sum: et aperientur labia mea, ut recta praedicent.

7 כִּֽי־אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶֽשַׁע׃

Veritatem meditabitur guttur meum, et labia mea detestabuntur impium.

8 בְּצֶדֶק כׇּל־אִמְרֵי־פִי אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּֽשׁ׃

Iusti sunt omnes sermones mei, non est in eis pravum quid, neque perversum.

9 כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָֽעַת׃

recti sunt intelligentibus, et aequi invenientibus scientiam.

10 קְחֽוּ־מוּסָרִי וְאַל־כָּסֶף וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָֽר׃

Accipite disciplinam meam, et non pecuniam: doctrinam magis, quam aurum eligite.

11 כִּֽי־טוֹבָה חׇכְמָה מִפְּנִינִים וְכׇל־חֲפָצִים לֹא יִֽשְׁווּ־בָֽהּ׃

Melior est enim sapientia cunctis opibus pretiosissimis: et omne desiderabile ei non potest comparari.

12 אֲֽנִי־חׇכְמָה שָׁכַנְתִּי עׇרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָֽא׃

Ego sapientia habito in consilio, et eruditis intersum cogitationibus.

13 יִרְאַת יְהֹוָה שְֽׂנֹאת ־ רָע גֵּאָה וְגָאוֹן ׀ וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכוֹת שָׂנֵֽאתִי׃

Timor Domini odit malum: arrogantiam, et superbiam, et viam pravam, et os bilingue detestor.

14 לִֽי־עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָֽה׃

Meum est consilium, et aequitas, mea est prudentia, mea est fortitudo.

15 בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶֽדֶק׃

Per me reges regnant, et legum conditores iusta decernunt:

16 בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ וּנְדִיבִים כׇּל־שֹׁפְטֵי צֶֽדֶק׃

Per me principes imperant, et potentes decernunt iustitiam.

17 אֲנִי (אהביה) [אֹהֲבַי] אֵהָב וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻֽנְנִי׃

Ego diligentes me diligo: et qui mane vigilant ad me, invenient me.

18 עֹֽשֶׁר־וְכָבוֹד אִתִּי הוֹן עָתֵק וּצְדָקָֽה׃

Mecum sunt divitiae, et gloria, opes superbae, et iustitia.

19 טוֹב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפָּז וּתְבוּאָתִי מִכֶּסֶף נִבְחָֽר׃

Melior est enim fructus meus auro, et lapide pretioso, et genimina me argento electo.

20 בְּאֹֽרַח־צְדָקָה אֲהַלֵּךְ בְּתוֹךְ נְתִיבוֹת מִשְׁפָּֽט׃

In viis iustitiae ambulo, in medio semitarum iudicii,

21 לְהַנְחִיל אֹהֲבַי ׀ יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּֽא׃

ut ditem diligentes me, et thesauros eorum repleam.

22 יְֽהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָֽז׃

Dominus possedit me in initio viarum suarum, antequam quidquam faceret a principio.

23 מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי־אָֽרֶץ׃

Ab aeterno ordinata sum, et ex antiquis antequam terra fieret.

24 בְּאֵין־תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי־מָֽיִם׃

Nondum erant abyssi, et ego iam concepta eram: necdum fontes aquarum eruperant:

25 בְּטֶרֶם הָרִים הׇטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָֽלְתִּי׃

necdum montes gravi mole constiterant: ante colles ego parturiebar:

26 עַד־לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵֽל׃

adhuc terram non fecerat, et flumina, et cardines orbis terrae.

27 בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחֻקוֹ חוּג עַל־פְּנֵי תְהֽוֹם׃

Quando praeparabat caelos, aderam: quando certa lege, et gyro vallabat abyssos:

28 בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהֽוֹם׃

quando aethera firmabat sursum, et librabat fontes aquarum:

29 בְּשׂוּמוֹ לַיָּם ׀ חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַֽעַבְרוּ־פִיו בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָֽרֶץ׃

quando circumdabat mari terminum suum, et legem ponebat aquis, ne transirent fines suos: quando appendebat fundamenta terrae:

30 וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם ׀ יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכׇל־עֵֽת׃

Cum eo eram cuncta componens: et delectabar per singulos dies, ludens coram eo omni tempore;

31 מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת־בְּנֵי אָדָֽם׃

ludens in orbe terrarum: et deliciae meae esse, cum filiis hominum.

32 וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ־לִי וְאַשְׁרֵי דְּרָכַי יִשְׁמֹֽרוּ׃

Nunc ergo filii audite me: Beati, qui custodiunt vias meas.

33 שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ וְאַל־תִּפְרָֽעוּ׃

Audite disciplinam, et estote sapientes, et nolite abiicere eam.

34 אַשְֽׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַֽ לִי לִשְׁקֹד עַל־דַּלְתֹתַי יוֹם ׀ יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָֽי׃

Beatus homo qui audit me, et qui vigilat ad fores meas quotidie, et observat ad postes ostii mei.

35 כִּי מֹצְאִי (מצאי) [מָצָא] חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהֹוָֽה׃

Qui me invenerit, inveniet vitam, et hauriet salutem a Domino:

36 וְֽחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ כׇּל־מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָֽוֶת׃

qui autem in me peccaverit, laedet animam suam. Omnes, qui me oderunt, diligunt mortem.