מִשְׁלֵי 4
| שִׁמְעוּ בָנִים מוּסַר אָב וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָֽה׃ | 1 |
Audite filii disciplinam patris, et attendite ut sciatis prudentiam.
| כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַֽל־תַּעֲזֹֽבוּ׃ | 2 |
Donum bonum tribuam vobis, legem meam ne derelinquatis.
| כִּֽי־בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּֽי׃ | 3 |
Nam et ego filius fui patris mei, tenellus, et unigenitus coram matre mea:
| וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִֽתְמׇךְ־דְּבָרַי לִבֶּךָ שְׁמֹר מִצְוֺתַי וֶחְיֵֽה׃ | 4 |
et docebat me, atque dicebat: Suscipiat verba mea cor tuum, custodi praecepta mea, et vives.
| קְנֵה חׇכְמָה קְנֵה בִינָה אַל־תִּשְׁכַּח וְאַל־תֵּט מֵאִמְרֵי־פִֽי׃ | 5 |
Posside sapientiam, posside prudentiam: ne obliviscaris, neque declines a verbis oris mei.
| אַל־תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶֽךָּ׃ | 6 |
Ne dimittas eam, et custodiet te: dilige eam, et conservabit te.
| רֵאשִׁית חׇכְמָה קְנֵה חׇכְמָה וּבְכׇל־קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָֽה׃ | 7 |
Principium sapientiae, posside sapientiam, et in omni possessione tua acquire prudentiam:
| סַלְסְלֶהָ וּֽתְרוֹמְמֶךָּ תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶֽנָּה׃ | 8 |
arripe illam, et exaltabit te: glorificaberis ab ea, cum eam fueris amplexatus.
| תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶֽךָּ׃ | 9 |
dabit capiti tuo augmenta gratiarum, et corona inclyta proteget te.
| שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּֽים׃ | 10 |
Audi fili mi, et suscipe verba mea, ut multiplicentur tibi anni vitae.
| בְּדֶרֶךְ חׇכְמָה הֹרֵיתִיךָ הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי־יֹֽשֶׁר׃ | 11 |
Viam sapientiae monstrabo tibi, ducam te per semitas aequitatis:
| בְּֽלֶכְתְּךָ לֹא־יֵצַר צַעֲדֶךָ וְאִם־תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵֽׁל׃ | 12 |
quas cum ingressus fueris, non arctabuntur gressus tui, et currens non habebis offendiculum.
| הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל־תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי־הִיא חַיֶּֽיךָ׃ | 13 |
Tene disciplinam, ne dimittas eam: custodi illam, quia ipsa est via tua.
| בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל־תָּבֹא וְאַל־תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִֽים׃ | 14 |
Ne delecteris in semitis impiorum, nec tibi placeat malorum via.
| פְּרָעֵהוּ אַל־תַּעֲבׇר־בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹֽר׃ | 15 |
Fuge ab ea, nec transeas per illam: declina, et desere eam.
| כִּי לֹא יִֽשְׁנוּ אִם־לֹא יָרֵעוּ וְֽנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם־לֹא (יכשולו) [יַכְשִֽׁילוּ]׃ | 16 |
non enim dormiunt nisi malefecerint: et non capitur somnus ab eis nisi supplantaverint.
| כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּֽוּ׃ | 17 |
comedunt panem impietatis, et vinum iniquitatis bibunt.
| וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד־נְכוֹן הַיּֽוֹם׃ | 18 |
Iustorum autem semita quasi lux splendens, procedit et crescit usque ad perfectam diem.
| דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵֽׁלוּ׃ | 19 |
Via impiorum tenebrosa: nesciunt ubi corruant.
| בְּנִי לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה לַאֲמָרַי הַט־אׇזְנֶֽךָ׃ | 20 |
Fili mi, ausculta sermones meos, et ad eloquia mea inclina aurem tuam.
| אַל־יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ שׇׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶֽךָ׃ | 21 |
ne recedant ab oculis tuis, custodi ea in medio cordis tui:
| כִּֽי־חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּֽלְכׇל־בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּֽא׃ | 22 |
vita enim sunt invenientibus ea, et universae carni sanitas.
| מִֽכׇּל־מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּֽי־מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּֽים׃ | 23 |
Omni custodia serva cor tuum, quia ex ipso vita procedit.
| הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּֽךָּ׃ | 24 |
Remove a te os pravum, et detrahentia labia sint procul a te.
| עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּֽךָ׃ | 25 |
Oculi tui recta videant, et palpebrae tuae praecedant gressus tuos.
| פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְֽכׇל־דְּרָכֶיךָ יִכֹּֽנוּ׃ | 26 |
Dirige semitam pedibus tuis, et omnes viae tuae stabilientur.
| אַֽל־תֵּט־יָמִין וּשְׂמֹאול הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָֽע׃ | 27 |
Ne declines ad dexteram, neque ad sinistram: averte pedem tuum a malo. vias enim, quae a dextris sunt, novit Dominus: perversae vero sunt quae a sinistris sunt. Ipse autem rectos faciet cursus tuos, itinera autem tua in pace producet.
