מִשְׁלֵי 31

1 דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲֽשֶׁר־יִסְּרַתּוּ אִמּֽוֹ׃

The wordis of Lamuel, the king; the visioun bi which his modir tauyte hym.

2 מַה־בְּרִי וּמַֽה־בַּר־בִּטְנִי וּמֶה בַּר־נְדָרָֽי׃

What my derlyng? what the derlyng of my wombe? what the derlyng of my desiris?

3 אַל־תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַֽמְחוֹת מְלָכִֽין׃

Yyue thou not thi catel to wymmen, and thi richessis to do awei kyngis.

4 אַל לַֽמְלָכִים ׀ לְֽמוֹאֵל אַל לַֽמְלָכִים שְׁתוֹ־יָיִן וּלְרוֹזְנִים (או) [אֵי] שֵׁכָֽר׃

A! Lamuel, nyle thou yiue wyn to kingis; for no pryuete is, where drunkenesse regneth.

5 פֶּן־יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק וִישַׁנֶּה דִּין כׇּל־בְּנֵי־עֹֽנִי׃

Lest perauenture thei drynke, and foryete domes, and chaunge the cause of the sones of a pore man.

6 תְּנוּ־שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָֽפֶשׁ׃

Yyue ye sidur to hem that morenen, and wyn to hem that ben of bitter soule.

7 יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכׇּר־עֽוֹד׃

Drinke thei, and foryete thei her nedinesse; and thenke thei no more on her sorewe.

8 פְּתַח־פִּיךָ לְאִלֵּם אֶל־דִּין כׇּל־בְּנֵי חֲלֽוֹף׃

Opene thi mouth for a doumb man,

9 פְּתַח־פִּיךָ שְׁפׇט־צֶדֶק וְדִין עָנִי וְאֶבְיֽוֹן׃

and opene thi mouth for the causes of alle sones that passen forth. Deme thou that that is iust, and deme thou a nedi man and a pore man.

10 אֵֽשֶׁת־חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָֽהּ׃

Who schal fynde a stronge womman? the prijs of her is fer, and fro the laste endis.

11 בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָֽר׃

The herte of hir hosebond tristith in hir; and sche schal not haue nede to spuylis.

12 גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא־רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיהָ׃

Sche schal yelde to hym good, and not yuel, in alle the daies of hir lijf.

13 דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּֽיהָ׃

Sche souyte wolle and flex; and wrouyte bi the counsel of hir hondis.

14 הָיְתָה כׇּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָֽהּ׃

Sche is maad as the schip of a marchaunt, that berith his breed fro fer.

15 וַתָּקׇם ׀ בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃

And sche roos bi nyyt, and yaf prey to hir meyneals, and metis to hir handmaidis.

16 זָֽמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ (נטע) [נָטְעָה] כָּֽרֶם׃

Sche bihelde a feeld, and bouyte it; of the fruyt of hir hondis sche plauntide a vyner.

17 חָֽגְרָה בְעוֹז מׇתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעֹתֶֽיהָ׃

Sche girde hir leendis with strengthe, and made strong hir arm.

18 טָעֲמָה כִּי־טוֹב סַחְרָהּ לֹא־יִכְבֶּה (בליל) [בַלַּיְלָה] נֵרָֽהּ׃

Sche taastide, and siy, that hir marchaundie was good; hir lanterne schal not be quenchid in the niyt.

19 יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָֽלֶךְ׃

Sche putte hir hondis to stronge thingis, and hir fyngris token the spyndil.

20 כַּפָּהּ פָּֽרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיֽוֹן׃

Sche openyde hir hond to a nedi man, and stretchide forth hir hondis to a pore man.

21 לֹא־תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כׇל־בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִֽים׃

Sche schal not drede for hir hous of the cooldis of snow; for alle hir meyneals ben clothid with double clothis.

22 מַרְבַדִּים עָֽשְׂתָה־לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָֽׁהּ׃

Sche made to hir a ray cloth; bijs and purpur is the cloth of hir.

23 נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם־זִקְנֵי־אָֽרֶץ׃

Hir hosebonde is noble in the yatis, whanne he sittith with the senatours of erthe.

24 סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַֽכְּנַעֲנִֽי׃

Sche made lynnun cloth, and selde; and yaf a girdil to a Chananei.

25 עֹז־וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרֽוֹן׃

Strengthe and fairnesse is the clothing of hir; and sche schal leiye in the laste dai.

26 פִּיהָ פָּתְחָה בְחׇכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָֽהּ׃

Sche openyde hir mouth to wisdom; and the lawe of merci is in hir tunge.

27 צוֹפִיָּה (הילכות) [הֲלִיכוֹת] בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵֽל׃

Sche bihelde the pathis of hir hous; and sche eet not breed idili.

28 קָמוּ בָנֶיהָ וַֽיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַֽיְהַלְלָֽהּ׃

Hir sones risiden, and prechiden hir moost blessid; hir hosebonde roos, and preiside hir.

29 רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל־כֻּלָּֽנָה׃

Many douytris gaderiden richessis; thou passidist alle.

30 שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת־יְהֹוָה הִיא תִתְהַלָּֽל׃

Fairnesse is disseiuable grace, and veyn; thilke womman, that dredith the Lord, schal be preisid.

31 תְּנוּ־לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃

Yyue ye to hir of the fruyt of hir hondis; and hir werkis preise hir in the yatis.