מִשְׁלֵי 3

1 בְּנִי תּוֹרָתִי אַל־תִּשְׁכָּח וּמִצְוֺתַי יִצֹּר לִבֶּֽךָ׃

Fili mi, ne obliviscaris legis meae, et praecepta mea cor tuum custodiat.

2 כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָֽךְ׃

longitudinem enim dierum, et annos vitae, et pacem apponent tibi.

3 חֶסֶד וֶאֱמֶת אַֽל־יַעַזְבֻךָ קׇשְׁרֵם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כׇּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּֽךָ׃

Misericordia, et veritas te non deserant, circumda eas gutturi tuo, et describe in tabulis cordis tui:

4 וּמְצָא־חֵן וְשֵֽׂכֶל־טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָֽם׃

et invenies gratiam, et disciplinam bonam coram Deo et hominibus.

5 בְּטַח אֶל־יְהֹוָה בְּכׇל־לִבֶּךָ וְאֶל־בִּינָתְךָ אַל־תִּשָּׁעֵֽן׃

Habe fiduciam in Domino ex toto corde tuo, et ne innitaris prudentiae tuae.

6 בְּכׇל־דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃

In omnibus viis tuis cogita illum, et ipse diriget gressus tuos.

7 אַל־תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת־יְהֹוָה וְסוּר מֵרָֽע׃

Ne sis sapiens apud temetipsum: time Deum, et recede a malo:

8 רִפְאוּת תְּהִי לְשׇׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ׃

sanitas quippe erit umbilico tuo, et irrigatio ossium tuorum.

9 כַּבֵּד אֶת־יְהֹוָה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כׇּל־תְּבוּאָתֶֽךָ׃

Honora Dominum de tua substantia, et de primitiis omnium frugum tuarum da pauperibus:

10 וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹֽצוּ׃

et implebuntur horrea tua saturitate, et vino torcularia tua redundabunt.

11 מוּסַר יְהֹוָה בְּנִי אַל־תִּמְאָס וְאַל־תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃

Disciplinam Domini, fili mi, ne abiicias: nec deficias cum ab eo corriperis:

12 כִּי אֶת ־ אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהֹוָה יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת־בֵּן יִרְצֶֽה׃

quem enim diligit Dominus, corripit: et quasi pater in filio complacet sibi.

13 אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חׇכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָֽה׃

Beatus homo, qui invenit sapientiam, et qui affluit prudentia:

14 כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר־כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָֽהּ׃

melior est acquisitio eius negotiatione auri, et argenti primi et purissimi fructus eius:

15 יְקָרָה הִיא (מפניים) [מִפְּנִינִים] וְכׇל־חֲפָצֶיךָ לֹא יִֽשְׁווּ־בָֽהּ׃

pretiosior est cunctis opibus: et omnia, quae desiderantur, huic non valent comparari.

16 אֹרֶךְ יָמִים בִּֽימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבֽוֹד׃

Longitudo dierum in dextera eius, et in sinistra illius divitiae, et gloria.

17 דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי־נֹעַם וְֽכׇל־נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלֽוֹם׃

Viae eius viae pulchrae, et omnes semitae illius pacificae.

18 עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְֽתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּֽׁר׃

Lignum vitae est his, qui apprehenderint eam: et qui tenuerit eam, beatus.

19 יְֽהֹוָה בְּחׇכְמָה יָסַד־אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָֽה׃

Dominus sapientia fundavit terram, stabilivit caelos prudentia.

20 בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ־טָֽל׃

Sapientia illius eruperunt abyssi, et nubes rore concrescunt.

21 בְּנִי אַל־יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּֽה׃

Fili mi, ne effluant haec ab oculis tuis: Custodi legem atque consilium:

22 וְיִֽהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ וְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ׃

et erit vita animae tuae, et gratia faucibus tuis.

23 אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגּֽוֹף׃

tunc ambulabis fiducialiter in via tua, et pes tuus non impinget:

24 אִם־תִּשְׁכַּב לֹֽא־תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְֽעָרְבָה שְׁנָתֶֽךָ׃

si dormieris, non timebis: quiesces, et suavis erit somnus tuus.

25 אַל־תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹֽא׃

ne paveas repentino terrore, et irruentes tibi potentias impiorum.

26 כִּֽי־יְהֹוָה יִֽהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּֽכֶד׃

Dominus enim erit in latere tuo, et custodiet pedem tuum ne capiaris.

27 אַל־תִּמְנַע־טוֹב מִבְּעָלָיו בִּֽהְיוֹת לְאֵל (ידיך) [יָדְךָ] לַעֲשֽׂוֹת׃

Noli prohibere benefacere eum, qui potest: si vales, et ipse benefac:

28 אַל־תֹּאמַר (לרעיך) [לְרֵעֲךָ ׀] לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן וְיֵשׁ אִתָּֽךְ׃

Ne dicas amico tuo: Vade, et revertere: cras dabo tibi: cum statim possis dare.

29 אַל־תַּחֲרֹשׁ עַל־רֵעֲךָ רָעָה וְהֽוּא־יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּֽךְ׃

Ne moliaris amico tuo malum, cum ille in te habeat fiduciam.

30 אַל־[תָּרִיב] (תרוב) עִם־אָדָם חִנָּם אִם־לֹא גְמָלְךָ רָעָֽה׃

Ne contendas adversus hominem frustra, cum ipse tibi nihil mali fecerit.

31 אַל־תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס וְאַל־תִּבְחַר בְּכׇל־דְּרָכָֽיו׃

Ne aemuleris hominem iniustum, nec imiteris vias eius:

32 כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה נָלוֹז וְֽאֶת־יְשָׁרִים סוֹדֽוֹ׃

quia abominatio Domini est omnis illusor, et cum simplicibus sermocinatio eius.

33 מְאֵרַת יְהֹוָה בְּבֵית רָשָׁע וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵֽךְ׃

Egestas a Domino in domo impii: habitacula autem iustorum benedicentur.

34 אִם־לַלֵּצִים הֽוּא־יָלִיץ (ולעניים) [וְלַעֲנָוִים] יִתֶּן־חֵֽן׃

Ipse deludet illusores, et mansuetis dabit gratiam.

35 כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלֽוֹן׃

Gloriam sapientes possidebunt: stultorum exaltatio, ignominia.