< מִשְׁלֵי 3 >

בְּנִי תּוֹרָתִי אַל־תִּשְׁכָּח וּמִצְוֺתַי יִצֹּר לִבֶּֽךָ׃ 1
בני תורתי אל-תשכח ומצותי יצר לבך
כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָֽךְ׃ 2
כי ארך ימים ושנות חיים-- ושלום יוסיפו לך
חֶסֶד וֶאֱמֶת אַֽל־יַעַזְבֻךָ קׇשְׁרֵם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כׇּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּֽךָ׃ 3
חסד ואמת אל-יעזבך קשרם על-גרגרותיך כתבם על-לוח לבך
וּמְצָא־חֵן וְשֵֽׂכֶל־טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָֽם׃ 4
ומצא-חן ושכל-טוב-- בעיני אלהים ואדם
בְּטַח אֶל־יְהֹוָה בְּכׇל־לִבֶּךָ וְאֶל־בִּינָתְךָ אַל־תִּשָּׁעֵֽן׃ 5
בטח אל-יהוה בכל-לבך ואל-בינתך אל-תשען
בְּכׇל־דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃ 6
בכל-דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך
אַל־תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת־יְהֹוָה וְסוּר מֵרָֽע׃ 7
אל-תהי חכם בעיניך ירא את-יהוה וסור מרע
רִפְאוּת תְּהִי לְשׇׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ׃ 8
רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך
כַּבֵּד אֶת־יְהֹוָה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כׇּל־תְּבוּאָתֶֽךָ׃ 9
כבד את-יהוה מהונך ומראשית כל-תבואתך
וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹֽצוּ׃ 10
וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו
מוּסַר יְהֹוָה בְּנִי אַל־תִּמְאָס וְאַל־תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃ 11
מוסר יהוה בני אל-תמאס ואל-תקץ בתוכחתו
כִּי אֶת ־ אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהֹוָה יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת־בֵּן יִרְצֶֽה׃ 12
כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את-בן ירצה
אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חׇכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָֽה׃ 13
אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה
כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר־כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָֽהּ׃ 14
כי טוב סחרה מסחר-כסף ומחרוץ תבואתה
יְקָרָה הִיא (מפניים) [מִפְּנִינִים] וְכׇל־חֲפָצֶיךָ לֹא יִֽשְׁווּ־בָֽהּ׃ 15
יקרה היא מפניים (מפנינים) וכל-חפציך לא ישוו-בה
אֹרֶךְ יָמִים בִּֽימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבֽוֹד׃ 16
ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד
דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי־נֹעַם וְֽכׇל־נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלֽוֹם׃ 17
דרכיה דרכי-נעם וכל-נתיבותיה שלום
עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְֽתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּֽׁר׃ 18
עץ-חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר
יְֽהֹוָה בְּחׇכְמָה יָסַד־אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָֽה׃ 19
יהוה--בחכמה יסד-ארץ כונן שמים בתבונה
בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ־טָֽל׃ 20
בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו-טל
בְּנִי אַל־יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּֽה׃ 21
בני אל-ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה
וְיִֽהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ וְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ׃ 22
ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך
אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגּֽוֹף׃ 23
אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף
אִם־תִּשְׁכַּב לֹֽא־תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְֽעָרְבָה שְׁנָתֶֽךָ׃ 24
אם-תשכב לא-תפחד ושכבת וערבה שנתך
אַל־תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹֽא׃ 25
אל-תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא
כִּֽי־יְהֹוָה יִֽהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּֽכֶד׃ 26
כי-יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד
אַל־תִּמְנַע־טוֹב מִבְּעָלָיו בִּֽהְיוֹת לְאֵל (ידיך) [יָדְךָ] לַעֲשֽׂוֹת׃ 27
אל-תמנע-טוב מבעליו-- בהיות לאל ידיך (ידך) לעשות
אַל־תֹּאמַר (לרעיך) [לְרֵעֲךָ ׀] לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן וְיֵשׁ אִתָּֽךְ׃ 28
אל-תאמר לרעיך (לרעך) לך ושוב--ומחר אתן ויש אתך
אַל־תַּחֲרֹשׁ עַל־רֵעֲךָ רָעָה וְהֽוּא־יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּֽךְ׃ 29
אל-תחרש על-רעך רעה והוא-יושב לבטח אתך
אַל־[תָּרִיב] (תרוב) עִם־אָדָם חִנָּם אִם־לֹא גְמָלְךָ רָעָֽה׃ 30
אל-תרוב (תריב) עם-אדם חנם-- אם-לא גמלך רעה
אַל־תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס וְאַל־תִּבְחַר בְּכׇל־דְּרָכָֽיו׃ 31
אל-תקנא באיש חמס ואל-תבחר בכל-דרכיו
כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה נָלוֹז וְֽאֶת־יְשָׁרִים סוֹדֽוֹ׃ 32
כי תועבת יהוה נלוז ואת-ישרים סודו
מְאֵרַת יְהֹוָה בְּבֵית רָשָׁע וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵֽךְ׃ 33
מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך
אִם־לַלֵּצִים הֽוּא־יָלִיץ (ולעניים) [וְלַעֲנָוִים] יִתֶּן־חֵֽן׃ 34
אם-ללצים הוא-יליץ ולעניים (ולענוים) יתן-חן
כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלֽוֹן׃ 35
כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון

< מִשְׁלֵי 3 >