מִשְׁלֵי 3

1 בְּנִי תּוֹרָתִי אַל־תִּשְׁכָּח וּמִצְוֺתַי יִצֹּר לִבֶּֽךָ׃

Min Søn, glem ikke, hvad jeg har lært dig, dit Hjerte tage vare paa mine Bud!

2 כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָֽךְ׃

Thi en Række af Dage og Leveaar og Lykke bringer de dig.

3 חֶסֶד וֶאֱמֶת אַֽל־יַעַזְבֻךָ קׇשְׁרֵם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כׇּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּֽךָ׃

Godhed og Troskab vige ej fra dig, bind dem som Baand om din Hals, skriv dem paa dit Hjertes Tavle!

4 וּמְצָא־חֵן וְשֵֽׂכֶל־טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָֽם׃

Saa finder du Naade og Yndest i Guds og Menneskers Øjne.

5 בְּטַח אֶל־יְהֹוָה בְּכׇל־לִבֶּךָ וְאֶל־בִּינָתְךָ אַל־תִּשָּׁעֵֽן׃

Stol paa HERREN af hele dit Hjerte, men forlad dig ikke paa din Forstand;

6 בְּכׇל־דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃

hav ham i Tanke paa alle dine Veje, saa jævner han dine Stier.

7 אַל־תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת־יְהֹוָה וְסוּר מֵרָֽע׃

Hold ikke dig selv for viis, frygt HERREN og vig fra det onde;

8 רִפְאוּת תְּהִי לְשׇׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ׃

saa faar du Helse for Legemet, Lindring for dine Ledemod.

9 כַּבֵּד אֶת־יְהֹוָה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כׇּל־תְּבוּאָתֶֽךָ׃

Ær med din Velstand HERREN med Førstegrøden af al din Avl;

10 וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹֽצוּ׃

da fyldes dine Lader med Korn, dine Perser svømmer over af Most.

11 מוּסַר יְהֹוָה בְּנִי אַל־תִּמְאָס וְאַל־תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃

Min Søn, lad ej haant om HERRENS Tugt, vær ikke ked af hans Revselse;

12 כִּי אֶת ־ אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהֹוָה יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת־בֵּן יִרְצֶֽה׃

HERREN revser den, han elsker, han straffer den Søn, han har kær.

13 אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חׇכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָֽה׃

Lykkelig den, der har opnaaet Visdom, den, der vinder sig Indsigt;

14 כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר־כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָֽהּ׃

thi den er bedre at købe end Sølv, bedre at vinde end Guld;

15 יְקָרָה הִיא (מפניים) [מִפְּנִינִים] וְכׇל־חֲפָצֶיךָ לֹא יִֽשְׁווּ־בָֽהּ׃

den er mere værd end Perler, ingen Klenodier opvejer den;

16 אֹרֶךְ יָמִים בִּֽימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבֽוֹד׃

en Række af Dage er i dens højre, i dens venstre Rigdom og Ære;

17 דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי־נֹעַם וְֽכׇל־נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלֽוֹם׃

dens Veje er liflige Veje, og alle dens Stier er Lykke;

18 עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְֽתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּֽׁר׃

den er et Livets Træ for dem, der griber den, lykkelig den, som holder den fast!

19 יְֽהֹוָה בְּחׇכְמָה יָסַד־אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָֽה׃

HERREN grundlagde Jorden med Visdom, grundfæsted Himlen med Indsigt;

20 בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ־טָֽל׃

ved hans Kundskab brød Strømmene frem, lader Skyerne Dug dryppe ned.

21 בְּנִי אַל־יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּֽה׃

Min Søn, tag Vare paa Snilde og Kløgt, de slippe dig ikke af Syne;

22 וְיִֽהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ וְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ׃

saa bliver de Liv for din Sjæl og et yndigt Smykke til din Hals.

23 אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגּֽוֹף׃

Da vandrer du trygt din Vej, støder ikke imod med din Fod;

24 אִם־תִּשְׁכַּב לֹֽא־תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְֽעָרְבָה שְׁנָתֶֽךָ׃

sætter du dig, skal du ikke skræmmes, lægger du dig, skal din Søvn vorde sød;

25 אַל־תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹֽא׃

du skal ikke frygte uventet Rædsel, Uvejret, naar det kommer over gudløse;

26 כִּֽי־יְהֹוָה יִֽהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּֽכֶד׃

thi HERREN skal være din Tillid, han vogter din Fod, saa den ikke hildes.

27 אַל־תִּמְנַע־טוֹב מִבְּעָלָיו בִּֽהְיוֹת לְאֵל (ידיך) [יָדְךָ] לַעֲשֽׂוֹת׃

Nægt ikke den trængende Hjælp, naar det staar i din Magt at hjælpe;

28 אַל־תֹּאמַר (לרעיך) [לְרֵעֲךָ ׀] לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן וְיֵשׁ אִתָּֽךְ׃

sig ej til din Næste: »Gaa og kom igen, jeg vil give i Morgen!« — saafremt du har det.

29 אַל־תַּחֲרֹשׁ עַל־רֵעֲךָ רָעָה וְהֽוּא־יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּֽךְ׃

Tænk ikke paa ondt mod din Næste, naar han tillidsfuldt bor i din Nærhed.

30 אַל־[תָּרִיב] (תרוב) עִם־אָדָם חִנָּם אִם־לֹא גְמָלְךָ רָעָֽה׃

Yp ikke Trætte med sagesløs Mand, naar han ikke har voldet dig Men.

31 אַל־תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס וְאַל־תִּבְחַר בְּכׇל־דְּרָכָֽיו׃

Misund ikke en Voldsmand, græm dig aldrig over hans Veje;

32 כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה נָלוֹז וְֽאֶת־יְשָׁרִים סוֹדֽוֹ׃

thi den falske er HERREN en Gru; mod retsindig er han fortrolig;

33 מְאֵרַת יְהֹוָה בְּבֵית רָשָׁע וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵֽךְ׃

i den gudløses Hus er HERRENS Forbandelse, men retfærdiges Bolig velsigner han.

34 אִם־לַלֵּצִים הֽוּא־יָלִיץ (ולעניים) [וְלַעֲנָוִים] יִתֶּן־חֵֽן׃

Over for Spottere bruger han Spot, men ydmyge giver han Naade.

35 כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלֽוֹן׃

De vise faar Ære til Arv, men Taaber høster kun Skam.