מִשְׁלֵי 29

1 אִישׁ תּוֹכָחוֹת מַקְשֶׁה־עֹרֶף פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּֽא׃

しばしば責られてもなほ強項なる者は救はるることなくして猝然に滅されん

2 בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַֽח עָֽם׃

義者ませば民よろこび 惡きもの權を掌らば民かなしむ

3 אִישׁ־אֹהֵב חׇכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד־הֽוֹן׃

智慧を愛する人はその父を悦ばせ 妓婦に交る者はその財產を費す

4 מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶֽנָּה׃

王は公義をもて國を堅うす されど租税を征取る者はこれを滅す

5 גֶּבֶר מַחֲלִיק עַל־רֵעֵהוּ רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ עַל־פְּעָמָֽיו׃

その鄰に諂ふ者はかれの脚の前に羅を張る

6 בְּפֶשַֽׁע אִישׁ רָע מוֹקֵשׁ וְצַדִּיק יָרוּן וְשָׂמֵֽחַ׃

惡人の罪の中には罟あり 然ど義者は歓び樂しむ

7 יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים רָשָׁע לֹא־יָבִין דָּֽעַת׃

義きものは貧きものの訟をかへりみる 然ど惡人は之を知ることを願はず

8 אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָֽף׃

嘲笑人は城邑を擾し 智慧ある者は怒をしづむ

9 אִֽישׁ־חָכָם נִשְׁפָּט אֶת־אִישׁ אֱוִיל וְרָגַז וְשָׂחַק וְאֵין נָֽחַת׃

智慧ある人おろかなる人と爭へば或は怒り或は笑ひて休むことなし

10 אַנְשֵׁי דָמִים יִשְׂנְאוּ־תָם וִישָׁרִים יְבַקְשׁוּ נַפְשֽׁוֹ׃

血をながす人は直き人を惡む されど義き者はその生命を救はんことを求む

11 כׇּל־רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶֽנָּה׃

愚なる者はその怒をことごとく露はし 智慧ある者は之を心に蔵む

12 מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל־דְּבַר־שָׁקֶר כׇּֽל־מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִֽים׃

君王もし虚偽の言を聽かばその臣みな惡し

13 רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם יְהֹוָֽה׃

貧者と苛酷者と偕に世にをる ヱホバは彼等の目に光をあたへ給ふ

14 מֶלֶךְ שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת דַּלִּים כִּסְאוֹ לָעַד יִכּֽוֹן׃

眞實をもて弱者を審判する王はその位つねに堅く立つべし

15 שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חׇכְמָה וְנַעַר מְשֻׁלָּח מֵבִישׁ אִמּֽוֹ׃

鞭と譴責とは智慧をあたふ 任意になしおかれたる子はその母を辱しむ

16 בִּרְבוֹת רְשָׁעִים יִרְבֶּה־פָּשַׁע וְצַדִּיקִים בְּֽמַפַּלְתָּם יִרְאֽוּ׃

惡きもの多ければ罪も亦おほし 義者は彼等の傾覆をみん

17 יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶֽׁךָ׃

なんぢの子を懲せ さらば彼なんぢを安からしめ 又なんぢの心に喜樂を與へん

18 בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַֽע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵֽהוּ׃

默示なければ民は放肆にす 律法を守るものは福ひなり

19 בִּדְבָרִים לֹא־יִוָּסֶר עָבֶד כִּֽי־יָבִין וְאֵין מַעֲנֶֽה׃

僕は言をもて譴むるとも改めず 彼は知れども從はざればなり

20 חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּֽנּוּ׃

なんぢ言を謹まざる人を見しや 彼よりは却て愚なる者に望あり

21 מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנֽוֹן׃

僕をその幼なき時より柔かに育てなば終には子の如くならしめん

22 אִֽישׁ־אַף יְגָרֶה מָדוֹן וּבַעַל חֵמָה רַב־פָּֽשַׁע׃

怒る人は爭端を起し憤る人は罪おほし

23 גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל־רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבֽוֹד׃

人の傲慢はおのれを卑くし 心に謙だる者は榮譽を得

24 חוֹלֵק עִם־גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּֽיד׃

盗人に黨する者はおのれの霊魂を惡むなり 彼は誓を聽けども説述べず

25 חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ וּבוֹטֵחַ בַּיהֹוָה יְשֻׂגָּֽב׃

人を畏るれば罟におちいる ヱホバをたのむ者は護られん

26 רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵֽי־מוֹשֵׁל וּמֵיְהֹוָה מִשְׁפַּט־אִֽישׁ׃

君の慈悲を求むる者はおほし 然れど人の事を定むるはヱホバによる

27 תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִישׁ עָוֶל וְתוֹעֲבַת רָשָׁע יְשַׁר־דָּֽרֶךְ׃

不義をなす人は義者の惡むところ 義くあゆむ人は惡者の惡むところなり