< מִשְׁלֵי 21 >
פַּלְגֵי־מַיִם לֶב־מֶלֶךְ בְּיַד־יְהֹוָה עַֽל־כׇּל־אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּֽנּוּ׃ | 1 |
Sicut divisiones aquarum, ita cor regis in manu Domini: quocumque voluerit, inclinabit illud.
כׇּֽל־דֶּרֶךְ־אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו וְתֹכֵן לִבּוֹת יְהֹוָֽה׃ | 2 |
Omnis via viri recta sibi videtur: appendit autem corda Dominus.
עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַיהֹוָה מִזָּֽבַח׃ | 3 |
Facere misericordiam et iudicium, magis placet Domino quam victimae.
רוּם־עֵינַיִם וּרְחַב־לֵב נִר רְשָׁעִים חַטָּֽאת׃ | 4 |
Exaltatio oculorum est dilatatio cordis: lucerna impiorum peccatum.
מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ אַךְ־לְמוֹתָר וְכׇל־אָץ אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃ | 5 |
Cogitationes robusti semper in abundantia: omnis autem piger semper in egestate est.
פֹּעַל אֹצָרוֹת בִּלְשׁוֹן שָׁקֶר הֶבֶל נִדָּף מְבַקְשֵׁי־מָֽוֶת׃ | 6 |
Qui congregat thesauros lingua mendacii, vanus et excors est, et impingetur ad laqueos mortis.
שֹׁד־רְשָׁעִים יְגוֹרֵם כִּי מֵאֲנוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּֽט׃ | 7 |
Rapinae impiorum detrahent eos, quia noluerunt facere iudicium.
הֲפַכְפַּךְ דֶּרֶךְ אִישׁ וָזָר וְזַךְ יָשָׁר פׇּעֳלֽוֹ׃ | 8 |
Perversa via viri, aliena est: qui autem mundus est, rectum opus eius.
טוֹב לָשֶׁבֶת עַל־פִּנַּת־גָּג מֵאֵשֶׁת מִדְיָנִים וּבֵית חָֽבֶר׃ | 9 |
Melius est sedere in angulo domatis, quam cum muliere litigiosa, et in domo communi.
נֶפֶשׁ רָשָׁע אִוְּתָה־רָע לֹֽא־יֻחַן בְּעֵינָיו רֵעֵֽהוּ׃ | 10 |
Anima impii desiderat malum, non miserebitur proximo suo.
בַּֽעֲנׇשׁ־לֵץ יֶחְכַּם־פֶּתִי וּבְהַשְׂכִּיל לְחָכָם יִקַּח־דָּֽעַת׃ | 11 |
Mulctato pestilente sapientior erit parvulus: et si sectetur sapientem, sumet scientiam.
מַשְׂכִּיל צַדִּיק לְבֵית רָשָׁע מְסַלֵּף רְשָׁעִים לָרָֽע׃ | 12 |
Excogitat iustus de domo impii, ut detrahat impios a malo.
אֹטֵם אׇזְנוֹ מִזַּעֲקַת־דָּל גַּֽם־הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶֽה׃ | 13 |
Qui obturat aurem suam ad clamorem pauperis, et ipse clamabit, et non exaudietur.
מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה־אָף וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּֽה׃ | 14 |
Munus absconditum extinguit iras: et donum in sinu indignationem maximam.
שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָֽוֶן׃ | 15 |
Gaudium iusto est facere iudicium: et pavor operantibus iniquitatem.
אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל בִּקְהַל רְפָאִים יָנֽוּחַ׃ | 16 |
Vir, qui erraverit a via doctrinae, in coetu gigantum commorabitur.
אִישׁ מַחְסוֹר אֹהֵב שִׂמְחָה אֹהֵב יַֽיִן־וָשֶׁמֶן לֹא יַעֲשִֽׁיר׃ | 17 |
Qui diligit epulas, in egestate erit: qui amat vinum, et pinguia, non ditabitur.
כֹּפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁע וְתַחַת יְשָׁרִים בּוֹגֵֽד׃ | 18 |
Pro iusto dabitur impius: et pro rectis iniquus.
טוֹב שֶׁבֶת בְּאֶֽרֶץ־מִדְבָּר מֵאֵשֶׁת (מדונים) [מִדְיָנִים] וָכָֽעַס׃ | 19 |
Melius est habitare in terra deserta, quam cum muliere rixosa et iracunda.
אוֹצָר ׀ נֶחְמָד וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶֽנּוּ׃ | 20 |
Thesaurus desiderabilis, et oleum in habitaculo iusti: et imprudens homo dissipabit illud.
רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבֽוֹד׃ | 21 |
Qui sequitur iustitiam et misericordiam, inveniet vitam, et gloriam.
עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָֽהֿ׃ | 22 |
Civitatem fortium ascendit sapiens, detraxitque robur fiduciae eius.
שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשֽׁוֹ׃ | 23 |
Qui custodit os suum, et linguam suam, custodit ab angustiis animam suam.
זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדֽוֹן׃ | 24 |
Superbus et arrogans vocatur indoctus, qui in ira operatur superbiam.
תַּאֲוַת עָצֵל תְּמִיתֶנּוּ כִּֽי־מֵאֲנוּ יָדָיו לַעֲשֽׂוֹת׃ | 25 |
Desideria occidunt pigrum: noluerunt enim quidquam manus eius operari:
כׇּל־הַיּוֹם הִתְאַוָּה תַאֲוָה וְצַדִּיק יִתֵּן וְלֹא יַחְשֹֽׂךְ׃ | 26 |
tota die concupiscit et desiderat: qui autem iustus est, tribuet, et non cessabit.
זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה אַף כִּֽי־בְזִמָּה יְבִיאֶֽנּוּ׃ | 27 |
Hostiae impiorum abominabiles, quae offeruntur ex scelere.
עֵד־כְּזָבִים יֹאבֵד וְאִישׁ שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּֽר׃ | 28 |
Testis mendax peribit: vir obediens loquetur victoriam.
הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו וְיָשָׁר הוּא ׀ (יכין דרכיו) [יָבִין דַּרְכּֽוֹ]׃ | 29 |
Vir impius procaciter obfirmat vultum suum: qui autem rectus est, corrigit viam suam.
אֵין חׇכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד יְהֹוָֽה׃ | 30 |
Non est sapientia, non est prudentia, non est consilium contra Dominum.
סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה וְלַיהֹוָה הַתְּשׁוּעָֽה׃ | 31 |
Equus paratur ad diem belli: Dominus autem salutem tribuit.