מִשְׁלֵי 16

1 לְאָדָם מַעַרְכֵי־לֵב וּמֵיְהֹוָה מַעֲנֵה לָשֽׁוֹן׃

Hjertets Raad er Menneskets sag. Tungens Svar er fra HERREN.

2 כׇּֽל־דַּרְכֵי־אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו וְתֹכֵן רוּחוֹת יְהֹוָֽה׃

En Mand holder al sin Færd for ren, men HERREN vejer Aander.

3 גֹּל אֶל־יְהֹוָה מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃

Vælt dine Gerninger paa HERREN, saa skal dine Planer lykkes.

4 כֹּל פָּעַל יְהֹוָה לַֽמַּעֲנֵהוּ וְגַם־רָשָׁע לְיוֹם רָעָֽה׃

Alt skabte HERREN, hvert til sit, den gudløse ogsaa for Ulykkens Dag.

5 תּוֹעֲבַת יְהֹוָה כׇּל־גְּבַהּ־לֵב יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶֽה׃

Hver hovmodig er HERREN en Gru, visselig slipper han ikke for Straf.

6 בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֺן וּבְיִרְאַת יְהֹוָה סוּר מֵרָֽע׃

Ved Mildhed og Troskab sones Brøde, ved HERRENS Frygt undviger man ondt.

7 בִּרְצוֹת יְהֹוָה דַּרְכֵי־אִישׁ גַּם־אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּֽוֹ׃

Naar HERREN har Behag i et Menneskes Veje, gør han endog hans Fjender til Venner.

8 טוֹב־מְעַט בִּצְדָקָה מֵרֹב תְּבוּאוֹת בְּלֹא מִשְׁפָּֽט׃

Bedre er lidet med Retfærd end megen Vinding med Uret.

9 לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַיהֹוָה יָכִין צַעֲדֽוֹ׃

Menneskets Hjerte udtænker hans Vej, men HERREN styrer hans Fjed.

10 קֶסֶם ׀ עַֽל־שִׂפְתֵי־מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל־פִּֽיו׃

Der er Gudsdom paa Kongens Læber, ej fejler hans Mund, naar han dømmer.

11 פֶּלֶס ׀ וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַיהֹוָה מַעֲשֵׂהוּ כׇּל־אַבְנֵי־כִֽיס׃

Ret Bismer og Vægtskaal er HERRENS, hans Værk er alle Posens Lodder.

12 תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשׂוֹת רֶשַׁע כִּי בִצְדָקָה יִכּוֹן כִּסֵּֽא׃

Gudløs Færd er Konger en Gru, thi ved Retfærd grundfæstes Tronen.

13 רְצוֹן מְלָכִים שִׂפְתֵי־צֶדֶק וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָֽב׃

Retfærdige Læber har Kongens Yndest, han elsker den, der taler oprigtigt.

14 חֲמַת־מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי־מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶֽנָּה׃

Kongens Vrede er Dødens Bud, Vismand evner at mildne den.

15 בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקֽוֹשׁ׃

I Kongens Aasyns Lys er der Liv, som Vaarregnens Sky er hans Yndest.

16 קְֽנֹה־חׇכְמָה מַה־טּוֹב מֵחָרוּץ וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּֽסֶף׃

At vinde Visdom er bedre end Guld, at vinde Indsigt mere end Sølv.

17 מְסִלַּת יְשָׁרִים סוּר מֵרָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ נֹצֵר דַּרְכּֽוֹ׃

De retsindiges Vej er at vige fra ondt; den vogter sit Liv, som agter paa sin Vej.

18 לִפְנֵי־שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רֽוּחַ׃

Hovmod gaar forud for Fald, Overmod forud for Snublen.

19 טוֹב שְׁפַל־רוּחַ אֶת־[עֲנָוִים] (עניים) מֵחַלֵּק שָׁלָל אֶת־גֵּאִֽים׃

Hellere sagtmodig med ydmyge end dele Bytte med stolte.

20 מַשְׂכִּיל עַל־דָּבָר יִמְצָא־טוֹב וּבוֹטֵחַ בַּיהֹוָה אַשְׁרָֽיו׃

Vel gaar det den, der mærker sig Ordet; lykkelig den, der stoler paa HERREN.

21 לַֽחֲכַם־לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶֽקַח׃

Den vise kaldes forstandig, Læbernes Sødme øger Viden.

22 מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּֽלֶת׃

Kløgt er sin Mand en Livsens Kilde, Daarskab er Daarers Tugt.

23 לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ וְעַל־שְׂפָתָיו יֹסִיף לֶֽקַח׃

Den vises Hjerte giver Munden Kløgt, paa Læberne lægger det øget Viden.

24 צוּף־דְּבַשׁ אִמְרֵי־נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָֽצֶם׃

Hulde Ord er som flydende Honning, søde for Sjælen og sunde for Legemet.

25 יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי־אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃

Mangen Vej synes Manden ret, og saa er dens Ende dog Dødens Veje.

26 נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּֽי־אָכַף עָלָיו פִּֽיהוּ׃

En Arbejders Hunger arbejder for ham, thi Mundens Krav driver paa ham.

27 אִישׁ בְּלִיַּעַל כֹּרֶה רָעָה וְעַל־[שְׂפָתוֹ] (שפתיו) כְּאֵשׁ צָרָֽבֶת׃

En Nidding graver Ulykkesgrave, det er, som brændte der Ild paa hans Læber.

28 אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּֽוּף׃

Rænkefuld Mand sætter Splid; den, der bagtaler, skiller Venner.

29 אִישׁ חָמָס יְפַתֶּה רֵעֵהוּ וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא־טֽוֹב׃

Voldsmand lokker sin Næste og fører ham en Vej, der ikke er god.

30 עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָֽה׃

Den, der stirrer, har Rænker for; knibes Læberne sammen, har man fuldbyrdet ondt.

31 עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵֽא׃

Graa Haar er en dejlig Krone, den vindes paa Retfærds Vej.

32 טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִֽיר׃

Større end Helt er sindig Mand, større at styre sit Sind end at tage en Stad.

33 בַּחֵיק יוּטַל אֶת־הַגּוֹרָל וּמֵיְהֹוָה כׇּל־מִשְׁפָּטֽוֹ׃

I Brystfolden rystes Loddet, det falder, som HERREN vil.