< מִשְׁלֵי 15 >

מַֽעֲנֶה־רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר־עֶצֶב יַעֲלֶה־אָֽף׃ 1
Responsio mollis frangit iram: sermo durus suscitat furorem.
לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּֽלֶת׃ 2
Lingua sapientium ornat scientiam: os fatuorum ebullit stultitiam.
בְּֽכׇל־מָקוֹם עֵינֵי יְהֹוָה צֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִֽים׃ 3
In omni loco oculi Domini contemplantur bonos et malos.
מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרֽוּחַ׃ 4
Lingua placabilis, lignum vitae: quae autem immoderata est, conteret spiritum.
אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִֽים׃ 5
Stultus irridet disciplinam patris sui: qui autem custodit increpationes, astutior fiet. In abundanti iustitia virtus maxima est: cogitationes autem impiorum eradicabuntur.
בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּֽרֶת׃ 6
Domus iusti plurima fortitudo: et in fructibus impii conturbatio.
שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת וְלֵב כְּסִילִים לֹא־כֵֽן׃ 7
Labia sapientium disseminabunt scientiam: cor stultorum dissimile erit.
זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת יְהֹוָה וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנֽוֹ׃ 8
Victimae impiorum abominabiles Domino: vota iustorum placabilia:
תּוֹעֲבַת יְהֹוָה דֶּרֶךְ רָשָׁע וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָֽב׃ 9
Abominatio est Domino via impii: qui sequitur iustitiam, diligitur ab eo.
מוּסָר רָע לְעֹזֵב אֹרַח שׂוֹנֵא תוֹכַחַת יָמֽוּת׃ 10
Doctrina mala deserentium viam vitae: qui increpationes odit, morietur.
שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן נֶגֶד יְהֹוָה אַף כִּֽי־לִבּוֹת בְּֽנֵי־אָדָֽם׃ (Sheol h7585) 11
Infernus, et perditio coram Domino: quanto magis corda filiorum hominum? (Sheol h7585)
לֹא יֶאֱהַב־לֵץ הוֹכֵחַֽ לוֹ אֶל־חֲכָמִים לֹא יֵלֵֽךְ׃ 12
Non amat pestilens eum, qui se corripit: nec ad sapientes graditur.
לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים וּבְעַצְּבַת־לֵב רוּחַ נְכֵאָֽה׃ 13
Cor gaudens exhilarat faciem: in moerore animi deiicitur spiritus.
לֵב נָבוֹן יְבַקֶּשׁ־דָּעַת (ופני) [וּפִי] כְסִילִים יִרְעֶה אִוֶּֽלֶת׃ 14
Cor sapientis quaerit doctrinam: et os stultorum pascitur imperitia.
כׇּל־יְמֵי עָנִי רָעִים וְטֽוֹב־לֵב מִשְׁתֶּה תָמִֽיד׃ 15
Omnes dies pauperis, mali: secura mens quasi iuge convivium.
טוֹב־מְעַט בְּיִרְאַת יְהֹוָה מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בֽוֹ׃ 16
Melius est parum cum timore Domini, quam thesauri magni et insatiabiles.
טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה־שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה־בֽוֹ׃ 17
Melius est vocari ad olera cum charitate: quam ad vitulum saginatum cum odio.
אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן וְאֶרֶךְ אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִֽיב׃ 18
Vir iracundus provocat rixas: qui patiens est, mitigat suscitatas.
דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֻׂכַת חָדֶק וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָֽה׃ 19
Iter pigrorum quasi sepes spinarum: via iustorum absque offendiculo.
בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח־אָב וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּֽוֹ׃ 20
Filius sapiens laetificat patrem: et stultus homo despicit matrem suam.
אִוֶּלֶת שִׂמְחָה לַחֲסַר־לֵב וְאִישׁ תְּבוּנָה יְיַשֶּׁר־לָֽכֶת׃ 21
Stultitia gaudium stulto: et vir prudens dirigit gressus suos.
הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד וּבְרֹב יוֹעֲצִים תָּקֽוּם׃ 22
Dissipantur cogitationes ubi non est consilium: ubi vero sunt plures consiliarii, confirmantur.
שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה־פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה־טּֽוֹב׃ 23
Laetatur homo in sententia oris sui: et sermo opportunus est optimus.
אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָֽטָּה׃ (Sheol h7585) 24
Semita vitae super eruditum, ut declinet de inferno novissimo. (Sheol h7585)
בֵּית גֵּאִים יִסַּח ׀ יְהֹוָה וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָֽה׃ 25
Domum superborum demolietur Dominus: et firmos faciet terminos viduae.
תּוֹעֲבַת יְהֹוָה מַחְשְׁבוֹת רָע וּטְהֹרִים אִמְרֵי־נֹֽעַם׃ 26
Abominatio Domini cogitationes malae: et purus sermo pulcherrimus firmabitur ab eo.
עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶֽה׃ 27
Conturbat domum suam qui sectatur avaritiam: qui autem odit munera, vivet. Per misericordiam et fidem purgantur peccata: per timorem autem Domini declinat omnis a malo.
לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת וּפִי רְשָׁעִים יַבִּיעַ רָעֽוֹת׃ 28
Mens iusti meditatur obedientiam: os impiorum redundat malis.
רָחוֹק יְהֹוָה מֵרְשָׁעִים וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָֽע׃ 29
Longe est Dominus ab impiis: et orationes iustorum exaudiet.
מְֽאוֹר־עֵינַיִם יְשַׂמַּֽח־לֵב שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן־עָֽצֶם׃ 30
Lux oculorum laetificat animam: fama bona impinguat ossa.
אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִֽין׃ 31
Auris, quae audit increpationes vitae, in medio sapientium commorabitur.
פּוֹרֵעַ מוּסָר מוֹאֵס נַפְשׁוֹ וְשׁוֹמֵעַ תּוֹכַחַת קוֹנֶה לֵּֽב׃ 32
Qui abiicit disciplinam, despicit animam suam: qui autem acquiescit increpationibus, possessor est cordis.
יִרְאַת יְהֹוָה מוּסַר חׇכְמָה וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָֽה׃ 33
Timor Domini, disciplina sapientiae: et gloriam praecedit humilitas.

< מִשְׁלֵי 15 >