מִשְׁלֵי 11

1 מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהֹוָה וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנֽוֹ׃

Falske Vægtskaale er HERREN en Gru, fuldvægtigt Lod er efter hans Sind.

2 בָּֽא־זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְֽאֶת־צְנוּעִים חׇכְמָֽה׃

Kommer Hovmod, kommer og Skændsel, men med ydmyge følger der Visdom.

3 תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם וְסֶלֶף בֹּגְדִים (ושדם) [יְשָׁדֵּֽם]׃

Retsindiges Uskyld leder dem trygt, troløses falskhed lægger dem øde.

4 לֹא־יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּֽוֶת׃

Ej hjælper Rigdom paa Vredens Dag, men Retfærd redder fra Døden.

5 צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָֽׁע׃

Den lydefris Retfærd jævner hans Vej, for sin Gudløshed falder den gudløse.

6 צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵֽדוּ׃

Retsindiges Retfærd bringer dem Frelse, troløse fanges i egen Attraa.

7 בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָֽדָה׃

Ved Døden brister den gudløses Haab, Daarers Forventning brister.

8 צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּֽיו׃

Den retfærdige fries af Trængsel, den gudløse kommer i hans Sted.

9 בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵֽצוּ׃

Med sin Mund lægger vanhellig Næsten øde, retfærdige fries ved Kundskab.

10 בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּֽה׃

Ved retfærdiges Lykke jubler en By, der er Fryd ved gudløses Undergang.

11 בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵֽס׃

Ved retsindiges Velsignelse rejser en By sig, den styrtes i Grus ved gudløses Mund.

12 בׇּז־לְרֵעֵהוּ חֲסַר־לֵב וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִֽישׁ׃

Mand uden Vid ser ned paa sin Næste, hvo, som har Indsigt, tier.

13 הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה־סּוֹד וְנֶאֱמַן־רוּחַ מְכַסֶּה דָבָֽר׃

Bagtaleren røber, hvad ham er betroet, den paalidelige skjuler Sagen.

14 בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפׇּל־עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵֽץ׃

Uden Styre staar et Folk for Fald, vel staar det til, hvor mange giver Raad.

15 רַע־יֵרוֹעַ כִּי־עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵֽחַ׃

Den gaar det ilde, som borger for andre, tryg er den, der hader Haandslag.

16 אֵֽשֶׁת־חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ־עֹֽשֶׁר׃

Yndefuld Kvinde vinder Manden Ære; hader hun Retsind, volder hun Skændsel. De lade maa savne Gods, flittige vinder sig Rigdom.

17 גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִֽי׃

Kærlig Mand gør vel mod sin Sjæl, den grumme er haard ved sit eget Kød.

18 רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת־שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶֽת׃

Den gudløse skaber kun skuffende Vinding, hvo Retfærd saar, faar virkelig Løn.

19 כֵּן־צְדָקָה לְחַיִּים וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתֽוֹ׃

At hige efter Retfærd er Liv, at jage efter ondt er Død.

20 תּוֹעֲבַת יְהֹוָה עִקְּשֵׁי־לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָֽרֶךְ׃

De svigefulde er HERREN en Gru, hans Velbehag ejer, hvo lydefrit vandrer.

21 יָד לְיָד לֹא־יִנָּקֶה רָּע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָֽט׃

Visselig undgaar den onde ej Straf, de retfærdiges Æt gaar fri.

22 נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָֽעַם׃

Som Guldring i Svinetryne er fager Kvinde, der ikke kan skønne.

23 תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ־טוֹב תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָֽה׃

Retfærdiges Ønske bliver kun til Lykke, gudløse har kun Vrede i Vente.

24 יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃

En strør om sig og gør dog Fremgang, en anden nægter sig alt og mangler.

25 נֶֽפֶשׁ־בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם־הוּא יוֹרֶֽא׃

Gavmild Sjæl bliver mæt; hvo andre kvæger, kvæges og selv.

26 מֹנֵֽעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּֽיר׃

Hvo Kornet gemmer, ham bander Folket, Velsignelse kommer over den, som sælger.

27 שֹׁחֵֽר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶֽנּוּ׃

Hvo der jager efter godt, han søger efter Yndest, hvo der higer efter ondt, ham kommer det over.

28 בּוֹטֵחַ בְּעׇשְׁרוֹ הוּא יִפּוֹל וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָֽחוּ׃

Hvo der stoler paa sin Rigdom, falder, retfærdige grønnes som Løv.

29 עֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל־רוּחַ וְעֶבֶד אֱוִיל לַֽחֲכַם־לֵֽב׃

Den, der øder sit Hus, høster Vind, Daare bliver Vismands Træl.

30 פְּֽרִי־צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָֽם׃

Retfærds Frugt er et Livets Træ, Vismand indfanger Sjæle.

31 הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם אַף כִּֽי־רָשָׁע וְחוֹטֵֽא׃

En retfærdig reddes med Nød og næppe, endsige en gudløs, en, der synder.