מִשְׁלֵי 10

1 מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח־אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּֽוֹ׃

ソロモンの箴言 智慧ある子は父を欣ばす 愚なる子は母の憂なり

2 לֹֽא־יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּֽוֶת׃

不義の財は益なし されど正義は救ひて死を脱かれしむ

3 לֹא־יַרְעִיב יְהֹוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּֽף׃

ヱホバは義者の霊魂を餓ゑしめず 惡者にその欲するところを得ざらしむ

4 רָאשׁ עֹשֶׂה כַף־רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִֽׁיר׃

手をものうくして動くものは貧くなり 勤めはたらく者の手は富を得

5 אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִֽישׁ׃

夏のうちに斂むる者は智き子なり 収穫の時にねむる者は辱をきたす子なり

6 בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָֽס׃

義者の首には福祉きたり 惡者の口は強暴を掩ふ

7 זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָֽב׃

義者の名は讃られ 惡者の名は腐る

8 חֲכַם־לֵב יִקַּח מִצְוֺת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵֽט׃

心の智き者は誡命を受く されど口の頑愚なる者は滅さる

9 הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵֽעַ׃

直くあゆむ者はそのあゆむこと安し されどその途を曲ぐる者は知らるべし

10 קֹרֵֽץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵֽט׃

眼をもて眴せする者は憂をおこし 口の頑愚なる者は亡さる

11 מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָֽס׃

義者の口は生命の泉なり 惡者の口は強暴を掩ふ

12 שִׂנְאָה תְּעֹרֵר מְדָנִים וְעַל כׇּל־פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָֽה׃

怨恨は爭端をおこし 愛はすべての愆を掩ふ

13 בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חׇכְמָה וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר־לֵֽב׃

哲者のくちびるには智慧あり 智慧なき者の背のためには鞭あり

14 חֲכָמִים יִצְפְּנוּ־דָעַת וּפִֽי־אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָֽה׃

智慧ある者は知識をたくはふ 愚かなる者の口はいまにも滅亡をきたらす

15 הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָֽׁם׃

富者の資財はその堅き城なり 貧者のともしきはそのほろびなり

16 פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּֽאת׃

義者が動作は生命にいたり 惡者の利得は罪にいたる

17 אֹרַח לְחַיִּים שׁוֹמֵר מוּסָר וְעֹזֵב תּוֹכַחַת מַתְעֶֽה׃

敎をまもる者は生命の道にあり懲戒をすつる者はあやまりにおちいる

18 מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי־שָׁקֶר וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִֽיל׃

怨をかくす者には虚偽のくちびるあり 誹謗をいだす者は愚かなる者なり

19 בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל־פָּשַׁע וְחוֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּֽיל׃

言おほけれぼ罪なきことあたはず その口唇を禁むるものは智慧あり

20 כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָֽט׃

義者の舌は精銀のごとし 惡者の心は値すくなし

21 שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר־לֵב יָמֽוּתוּ׃

義者の口唇はおほくの人をやしなひ 愚なる者は智慧なきに由て死ぬ

22 בִּרְכַּת יְהֹוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹֽא־יוֹסִף עֶצֶב עִמָּֽהּ׃

ヱホバの祝福は人を富す 人の勞苦はこれに加ふるところなし

23 כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה וְחׇכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָֽה׃

愚かなる者は惡をなすを戯れごとのごとくす 智慧のさとかる人にとりても是のごとし

24 מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּֽן׃

惡者の怖るるところは自己にきたり 義者のねがふところはあたへらる

25 כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָֽם׃

狂風のすぐるとき惡者は無に歸せん 義者は窮なくたもつ基のごとし

26 כַּחֹמֶץ ׀ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָֽיו׃

惰る者のこれを遣すものに於るは酢の歯に於るが如く煙の目に於るが如し

27 יִרְאַת יְהֹוָה תּוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹֽרְנָה׃

ヱホバを畏るることは人の日を多くす されど惡者の年はちぢめらる

28 תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵֽד׃

義者の望は喜悦にいたり惡者の望は絶べし

29 מָעוֹז לַתֹּם דֶּרֶךְ יְהֹוָה וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָֽוֶן׃

ヱホバの途は直者の城となり 惡を行ふものの滅亡となる

30 צַדִּיק לְעוֹלָם בַּל־יִמּוֹט וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ־אָֽרֶץ׃

義者は何時までも動かされず 惡者は地に住むことを得じ

31 פִּֽי־צַדִּיק יָנוּב חׇכְמָה וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵֽת׃

義者の口は智慧をいだすなり 虚偽の舌は抜るべし

32 שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכֽוֹת׃

義者のくちびるは喜ばるべきことをわきまへ 惡者の口はいつはりを語る