במדבר 23

1 וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־בָּלָק בְּנֵה־לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִֽים׃

Ba: ila: me da Ba: ila: gema amane sia: i, “Na hou fidima: ne, goeguda: oloda agoane gaguma. Amola bulamagau gawali fesuale amola sibi gawali fesuale agoane, goeguda: gaguli misa!”

2 וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בִּלְעָם וַיַּעַל בָּלָק וּבִלְעָם פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

Ba: ila: ge da ea sia: i defele hamoi. Ba: ila: ge amola Ba: ila: me ela da bulamagau gawali amola sibi gawali amo oloda afae afae amoga gobele sali.

3 וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לְבָלָק הִתְיַצֵּב עַל־עֹלָתֶךָ וְאֵֽלְכָה אוּלַי יִקָּרֵה יְהֹוָה לִקְרָאתִי וּדְבַר מַה־יַּרְאֵנִי וְהִגַּדְתִּי לָךְ וַיֵּלֶךְ שֶֽׁפִי׃

Amalalu, Ba: ila: me da Ba: ila: gema amane sia: i, “Goeguda: dia gobei iasu gadenene leloma. Na da asili, Hina Gode da nama gousa: ma: bela: le, amo na da hogomu. Ea nama sia: mu liligi huluane na da dima olelemu.” Amaiba: le, e da hisu agoloba: le heda: le, agolo da: iya gado lelu,

4 וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶת־שִׁבְעַת הַֽמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

Gode da ema misi. Ba: ila: me da Godema amane sia: i, “Na da oloda fesuale gaguli, amo afae afae da: iya bulamagau gawali amola sibi gawali amo gobele sali.”

5 וַיָּשֶׂם יְהֹוָה דָּבָר בְּפִי בִלְעָם וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל־בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּֽר׃

Hina Gode da Ba: ila: mema ea sia: mu liligi olelelalu, Ba: ila: gema bu sia: musa: asunasi.

6 וַיָּשׇׁב אֵלָיו וְהִנֵּה נִצָּב עַל־עֹלָתוֹ הוּא וְכׇל־שָׂרֵי מוֹאָֽב׃

Amaiba: le, e da buhagili, Ba: ila: ge amola Moua: be ouligisu dunu huluane ea gobei iasu gadenene lelebe ba: i.

7 וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר מִן־אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶֽלֶךְ־מוֹאָב מֵֽהַרְרֵי־קֶדֶם לְכָה אָֽרָה־לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵֽל׃

Ba: ila: me da ea ba: la: lusu amoga amane sia: i, “Ba: ila: ge, Moua: be hina da na goeguda: oule misi. Na da eso mabe goumi soge, Silia soge amoga misi. ‘Na fidima: ne sia: musa: misa’ e sia: i. ‘Isala: ili fi dunu ilima gagabusu aligima: ne ilegema!’

8 מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם יְהֹוָֽה׃

Be na da habodane Gode Ea gagabui hame ilegei dunu ilima gagabusu aligima: ne ilegema: bela: ? Na da habodane amo dunu fi wadela: lesima: ne sia: ma: bela: ? Bai Gode da amo dunu fi wadela: lesima: ne hame sia: i.

9 כִּֽי־מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן־עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב׃

Na da gado heda: le, gele da: iya amogai aligili, amo fi ba: sa. Na da agolo da: iya gadonini ili ba: lala. Ilia da fi amo da hisu esala. Ilia dawa: ! Hina Gode da ilima hahawane dogolegelema: ne hou, eno fifi asi gala ilima hahawanedogolegele hou baligisa, amo ilima i dagoi.

10 מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת־רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹֽהוּ׃

Isala: ili fi iligaga fi da osobo su agoane, bagohameba: le, ilia dunu idimu da hamedei. Na da bogosea, na da Gode Ea fi dunu afae defele bogomu da defea. Na da bogosea, na da olofole, dunu moloidafa bogomu da defea gala.”

11 וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל־בִּלְעָם מֶה עָשִׂיתָ לִי לָקֹב אֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵֽךְ׃

Amalalu, Ba: ila: ge da Ba: ila: mema amane sia: i, “Di da nama adi hamobela: ? Na da di na ha lai dunu ilima gagabui aligima: ne ilegemusa: goeguda: oule misi. Be di da amo mae hamone, ilima hahawane dogolegele hou fawane aligima: ne ilegei dagoi.”

12 וַיַּעַן וַיֹּאמַר הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים יְהֹוָה בְּפִי אֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּֽר׃

Ba: ila: me da bu adole i, “Na da Hina Gode Ea nama sia: i liligi amo fawane adomusa: dawa: !”

13 וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק (לך) [לְכָה־]נָּא אִתִּי אֶל־מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה וְקׇבְנוֹ־לִי מִשָּֽׁם׃

Amalalu, Ba: ila: ge da Ba: ila: mema amane sia: i, “Eno sogebi amoga nama sigi misa. Amogawi, di da Isala: ili dunu ba: lalu, na fidima: ne, ilima gagabusu aligima: ne ilegema.”

14 וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים אֶל־רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

E da Ba: ila: me amo Soufime sogebi Bisiga Goumi gadodili diala amoga oule asi. Amola amogawi e da oloda fesuale gaguli amola amo afae afae amoga bulamagau gawali amola sibi gawali gobele sali.

15 וַיֹּאמֶר אֶל־בָּלָק הִתְיַצֵּב כֹּה עַל־עֹלָתֶךָ וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּֽה׃

Ba: ila: me da Ba: ila: gema amane sia: i, “Goeguda: dia gobei iasu gadenene leloma. Amola na da ga (south) asili, Gode gousa: mu.”

16 וַיִּקָּר יְהֹוָה אֶל־בִּלְעָם וַיָּשֶׂם דָּבָר בְּפִיו וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל־בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּֽר׃

Hina Gode da Ba: ila: mema misini, ea sia: mu liligi ema olelei. E da amo Ba: ila: gema olelema: ne, bu asunasi.

17 וַיָּבֹא אֵלָיו וְהִנּוֹ נִצָּב עַל־עֹלָתוֹ וְשָׂרֵי מוֹאָב אִתּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק מַה־דִּבֶּר יְהֹוָֽה׃

Amaiba: le, Ba: ila: me da buhagili, Ba: ila: ge amola Moua: be ouligisu dunu, ea gobei iasu gadenene lelebe ba: i. Ba: ila: ge da Hina Gode Ea sia: ne iasu amo ema adole ba: i.

18 וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר קוּם בָּלָק וּֽשְׁמָע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּֽר׃

Amalalu, Ba: ila: me da ea ba: la: lusu amane sia: i, “Ba: ila: ge, Sibo ea mano! Misa! Na sia: nabima!

19 לֹא אִישׁ אֵל וִֽיכַזֵּב וּבֶן־אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶֽנָּה׃

Osobo bagade dunu da ogogosu dawa: Be Gode da ogogosu hamedafa dawa. Osobo bagade dunu da ilia asigi dawa: su hedolo afadenesa. Be Gode da agoai hame dawa: Gode da Ea ilegei sia: amo huluane hamosa. E da sia: sea, Ea sia: i liligi da hamoi dagoi ba: sa.

20 הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶֽנָּה׃

E da nama hahawane dogolegele sia: fawane sia: ma: ne sia: i. Amo Gode da hahawane dogolegele aligima: ne sia: sea, na da amo sia: bu afadenemu hame dawa:

21 לֹֽא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּֽוֹ׃

Na da agoane ba: sa. Isala: ili fi ilia hobea misunu hou amo ganodini da se nabasu amola bidi hamosu hame ba: mu. Bai Hina Gode, ilia Gode, da ili esala. E da ilia Hina Bagadedafa, ilia da amane wele sisia: sa.

22 אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לֽוֹ׃

Gode da ili Idibidi sogega fisili masa: ne, goeguda: oule misi. E da sigua bulamagau defele, ili fidima: ne gegenana.

23 כִּי לֹא־נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא־קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה־פָּעַל אֵֽל׃

Isala: ili dunu hasalimusa: da wamuni dawa: su o yagono hou hamomu da hamedei. Wali dunu huluane da Isala: ili ea hou ba: sea amane sia: mu, ‘Ba: ma! Gode Ea hamoi ba: ma!’

24 הֶן־עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד־יֹאכַל טֶרֶף וְדַם־חֲלָלִים יִשְׁתֶּֽה׃

Isala: ili fi da gasa bagade laione wa: me agoane. E da mae helefili, hu dodosa: sa amola naha amola medole legei liligi ea maga: me naha. Mai dagoiba: le fawane helefisa.”

25 וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל־בִּלְעָם גַּם־קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ גַּם־בָּרֵךְ לֹא תְבָרְכֶֽנּוּ׃

Amalalu, Ba: ila: ge da Ba: ila: mema amane sia: i, “Di da Isala: ili dunu ilima gagabusu aligima: ne ilegemusa: higasa. Defea! Be ilima hahawane dogolegele hou maedafa aligima: ne ilegema!”

26 וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל־בָּלָק הֲלֹא דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר־יְדַבֵּר יְהֹוָה אֹתוֹ אֶֽעֱשֶֽׂה׃

Be Ba: ila: me da amane bu adole i, “Na da dima sia: i dagoi! Na da Hina Gode nama sia: i liligi fawane hamomusa: defele gala!”

27 וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל־בִּלְעָם לְכָה־נָּא אֶקָּחֲךָ אֶל־מָקוֹם אַחֵר אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּֽׁם׃

Ba: ila: ge da amane sia: i, “Ania da eno sogebi amoga ahoa: di! Amabela: ? Gode da di amoga Isala: ili dunu gagabusu aligima: ne ilegemusa: , amogawi dia logo doasima: bela: ?”

28 וַיִּקַּח בָּלָק אֶת־בִּלְעָם רֹאשׁ הַפְּעוֹר הַנִּשְׁקָף עַל־פְּנֵי הַיְשִׁימֹֽן׃

Amaiba: le, e da Ba: ila: me amo oule asili, Bio Goumi amoba: le heda: i. Amogawi, wadela: i hafoga: i soge da elea midadi gududi ba: i.

29 וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־בָּלָק בְּנֵה־לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִֽם׃

Ba: ila: me da ema amane sia: i, “Goeguda: oloda fesuale agoane gaguli, nama bulamagau gawali fesuale gala amola sibi gawali fesuale gala amo gaguli misa.”

30 וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר אָמַר בִּלְעָם וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

Ba: ila: ge da ea sia: i defele hamoi. E da oloda afae afae amoga bulamagau gawali afae amola sibi gawali afae gobele sali.