< איכה 5 >

זְכֹר יְהֹוָה מֶֽה־הָיָה לָנוּ (הביט) [הַבִּיטָה] וּרְאֵה אֶת־חֶרְפָּתֵֽנוּ׃ 1
Gedenke, Jehovah, wie es mit uns war, blicke und siehe unsere Schmach.
נַחֲלָתֵנוּ נֶֽהֶפְכָה לְזָרִים בָּתֵּינוּ לְנׇכְרִֽים׃ 2
Unser Erbe ist Fremden zugewendet, unsere Häuser den Ausländern.
יְתוֹמִים הָיִינוּ (אין) [וְאֵין] אָב אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנֽוֹת׃ 3
Waisen sind wir und ohne Vater, unsere Mütter sind wie Witwen.
מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹֽאוּ׃ 4
Für Silber trinken wir unser Wasser. Um einen Kaufpreis kommt uns unser Holz.
עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ יָגַעְנוּ (לא) [וְלֹא] הֽוּנַֽח־לָֽנוּ׃ 5
Auf unseren Nacken wird uns nachgesetzt, wir werden ermüdet, man läßt uns keine Ruhe.
מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַֽ לָֽחֶם׃ 6
Ägypten gaben wir die Hand, Aschur, um Brotes satt zu werden.
אֲבֹתֵינוּ חָֽטְאוּ (אינם) [וְאֵינָם] (אנחנו) [וַאֲנַחְנוּ] עֲוֺנֹתֵיהֶם סָבָֽלְנוּ׃ 7
Gesündigt haben unsere Väter und sind nicht mehr, ihre Missetaten sind uns aufgebürdet.
עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ פֹּרֵק אֵין מִיָּדָֽם׃ 8
Über uns herrschen Knechte. Niemand reißt uns los aus ihrer Hand.
בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּֽר׃ 9
Mit unserer Seele holen wir unser Brot herein vor dem Schwert der Wüste.
עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָֽב׃ 10
Unsere Haut wird erhitzt wie der Ofen von des Hungers Gluten.
נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָֽה׃ 11
Sie haben Weiber in Zijon geschwächt, Jungfrauen in Jehudahs Städten.
שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּֽרוּ׃ 12
Oberste wurden von ihrer Hand gehenkt, der Alten Angesichte wurden nicht geehrt.
בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָֽׁלוּ׃ 13
Jünglinge nahmen sie zur Mühle fort und Junge strauchelten unter dem Holze.
זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָֽם׃ 14
Die Ältesten haben vom Tore aufgehört, die Jünglinge vom Saitenspiel.
שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵֽנוּ׃ 15
Unseres Herzens Freude feiert, in Trauer ist der Reigentanz verwandelt.
נָֽפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אֽוֹי־נָא לָנוּ כִּי חָטָֽאנוּ׃ 16
Gefallen ist die Krone unseres Hauptes. Wehe uns nun, daß wir gesündigt haben!
עַל־זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל־אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵֽינוּ׃ 17
Darum siecht unser Herz. Darum sind unsere Augen finster geworden
עַל הַר־צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ־בֽוֹ׃ 18
Ob dem Berg Zijon, der so wüste liegt, daß Füchse darüber gehen.
אַתָּה יְהֹוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדֽוֹר׃ 19
Du, Jehovah, bleibst ewiglich, Dein Thron zu Geschlecht und Geschlecht.
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּֽעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִֽים׃ 20
Warum hast Du für immerdar uns vergessen, für der Tage Länge uns verlassen?
הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה ׀ אֵלֶיךָ (ונשוב) [וְֽנָשׁוּבָה] חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶֽדֶם׃ 21
Bringe uns zu Dir zurück, Jehovah, und wir kehren zurück. Erneuere unsere Tage, wie vor Zeiten.
כִּי אִם־מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד־מְאֹֽד׃ השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם 22
Denn solltest Du uns gänzlich verschmäht haben, so gar sehr über uns entrüstet sein?

< איכה 5 >