איכה 3

1 אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתֽוֹ׃

我はかれの震怒の笞によりて艱難に遭たる人なり

2 אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ חֹשֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר׃

かれは我をひきて黒暗をあゆませ光明にゆかしめたまはず

3 אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כׇּל־הַיּֽוֹם׃

まことに屢々その手をむけて終日われを攻なやまし

4 בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי שִׁבַּר עַצְמוֹתָֽי׃

わが肉と肌膚をおとろへしめ わが骨を摧き

5 בָּנָה עָלַי וַיַּקַּף רֹאשׁ וּתְלָאָֽה׃

われにむかひて患苦と艱難を築きこれをもて我を圍み

6 בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָֽם׃

われをして長久に死し者のごとく暗き處に住しめ

7 גָּדַר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵא הִכְבִּיד נְחׇשְׁתִּֽי׃

我をかこみて出ること能はざらしめわが鏈索を重くしたまへり

8 גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִֽי׃

我さけびて助をもとめしとき彼わが祈禱をふせぎ

9 גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית נְתִיבֹתַי עִוָּֽה׃

斫たる石をもてわが道を塞ぎわが途をまげたまへり

10 דֹּב אֹרֵב הוּא לִי (אריה) [אֲרִי] בְּמִסְתָּרִֽים׃

その我に對することは伏て伺がふ熊のごとく潜みかくるる獅子のごとし

11 דְּרָכַי סוֹרֵר וַֽיְפַשְּׁחֵנִי שָׂמַנִי שֹׁמֵֽם׃

われに路を離れしめ 我をひきさきて獨くるしましめ

12 דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵֽץ׃

弓を張りてわれを矢先の的となし

13 הֵבִיא בְּכִלְיֹתָי בְּנֵי אַשְׁפָּתֽוֹ׃

矢筒の矢をもてわが腰を射ぬきたまへり

14 הָיִיתִי שְּׂחֹק לְכׇל־עַמִּי נְגִינָתָם כׇּל־הַיּֽוֹם׃

われはわがすべての民のあざけりとなり 終日うたひそしらる

15 הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָֽה׃

かれ我をして苦き物に飽しめ茵蔯を飮しめ

16 וַיַּגְרֵס בֶּֽחָצָץ שִׁנָּי הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵֽפֶר׃

小石をもてわが齒を摧き灰をもて我を蒙ひたまへり

17 וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָֽה׃

なんぢわが靈魂をして平和を遠くはなれしめたまへば我は福祉をわすれたり

18 וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהֹוָֽה׃

是において我みづから言り わが氣力うせゆきぬ ヱホバより何を望むべきところ無しと

19 זְכׇר־עׇנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וָרֹֽאשׁ׃

ねがはくは我が艱難と苦楚茵蔯と膽汁とを心に記たまへ

20 זָכוֹר תִּזְכּוֹר (ותשיח) [וְתָשׁוֹחַ] עָלַי נַפְשִֽׁי׃

わがたましひは今なほ是らの事を想ひてわが衷に鬱ぐ

21 זֹאת אָשִׁיב אֶל־לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִֽיל׃

われこの事を心におもひ起せり この故に望をいだくなり

22 חַֽסְדֵי יְהֹוָה כִּי לֹא־תָמְנוּ כִּי לֹא־כָלוּ רַחֲמָֽיו׃

われらの尚ほろびざるはヱホバの仁愛によりその憐憫の盡ざるに因る

23 חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶֽךָ׃

これは朝ごとに新なり なんぢの誠實はおほいなるかな

24 חֶלְקִי יְהֹוָה אָמְרָה נַפְשִׁי עַל־כֵּן אוֹחִיל לֽוֹ׃

わが靈魂は言ふ ヱホバはわが分なり このゆゑに我彼を待ち望まん

25 טוֹב יְהֹוָה לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃

ヱホバはおのれを待ち望む者とおのれを尋ねもとむる人に恩惠をほどこしたまふ

26 טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְהֹוָֽה׃

ヱホバの救拯をのぞみて靜にこれを待は善し

27 טוֹב לַגֶּבֶר כִּֽי־יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָֽיו׃

人わかき時に軛を負は善し

28 יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָֽיו׃

ヱホバこれを負せたまふなれば獨坐して黙すべし

29 יִתֵּן בֶּֽעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָֽה׃

口を塵につけよ あるひは望あらん

30 יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּֽה׃

おのれを撃つ者に頬をむけ 充足れるまでに恥辱をうけよ

31 כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָֽי׃

そは主は永久に棄ることを爲したまはざるべければなり

32 כִּי אִם־הוֹגָה וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָֽיו׃

かれは患難を與へ給ふといへどもその慈悲おほいなればまた憐憫を加へたまふなり

33 כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ וַיַּגֶּה בְּנֵי־אִֽישׁ׃

心より世の人をなやましかつ苦しめ給ふにはあらざるなり

34 לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו כֹּל אֲסִירֵי אָֽרֶץ׃

世のもろもろの俘囚人を脚の下にふみにじり

35 לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט־גָּבֶר נֶגֶד פְּנֵי עֶלְיֽוֹן׃

至高者の面の前にて人の理を抂げ

36 לְ עַ וֵּת אָדָם בְּרִיבוֹ אֲדֹנָי לֹא רָאָֽה׃

人の詞訟を屈むることは主のよろこび給はざるところなり

37 מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּֽה׃

主の命じたまふにあらずば誰か事を述んにその事即ち成んや

38 מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּֽוֹב׃

禍も福もともに至高者の口より出るにあらずや

39 מַה־יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי גֶּבֶר עַל־חֲטָאָֽו׃

活る人なんぞ怨言べけんや 人おのれの罪の罰せらるるをつぶやくべけんや

40 נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְֽנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד־יְהֹוָֽה׃

我等みづからの行をしらべかつ省みてヱホバに歸るべし

41 נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל־כַּפָּיִם אֶל־אֵל בַּשָּׁמָֽיִם׃

我ら天にいます神にむかひて手とともに心をも擧べし

42 נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ אַתָּה לֹא סָלָֽחְתָּ׃

われらは罪ををかし我らは叛きたり なんぢこれを赦したまはざりき

43 סַכּוֹתָה בָאַף וַֽתִּרְדְּפֵנוּ הָרַגְתָּ לֹא חָמָֽלְתָּ׃

なんぢ震怒をもてみづから蔽ひ 我らを追攻め殺してあはれまず

44 סַכּוֹתָה בֶֽעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּֽה׃

雲をもてみづから蔽ひ 祈禱をして通ぜざらしめ

45 סְחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּֽים׃

もろもろの民の中にわれらを塵埃となしたまへり

46 פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם כׇּל־אֹיְבֵֽינוּ׃

敵は皆われらにむかひて口を張れり

47 פַּחַד וָפַחַת הָיָה לָנוּ הַשֵּׁאת וְהַשָּֽׁבֶר׃

恐懼と陷阱また暴行と滅亡我らに來れり

48 פַּלְגֵי־מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל־שֶׁבֶר בַּת־עַמִּֽי׃

わが民の女の滅亡によりてわが眼には涙の河ながる

49 עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה מֵאֵין הֲפֻגֽוֹת׃

わが目は斷ず涙をそそぎて止ず

50 עַד־יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהֹוָה מִשָּׁמָֽיִם׃

天よりヱホバの臨み見て顧みたまふ時にまで至らん

51 עֵינִי עֽוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִֽי׃

わが邑の一切の女等の故によりてわが眼はわが心をいたましむ

52 צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר אֹיְבַי חִנָּֽם׃

故なくして我に敵する者ども鳥を追ごとくにいたく我をおひ

53 צָֽמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ־אֶבֶן בִּֽי׃

わが生命を坑の中にほろぼし わが上に石を投かけ

54 צָֽפוּ־מַיִם עַל־רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָֽרְתִּי׃

また水わが頭の上に溢る 我みづから言り滅びうせぬと

55 קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהֹוָה מִבּוֹר תַּחְתִּיּֽוֹת׃

ヱホバよ われ深き坑の底より汝の名を呼り

56 קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל־תַּעְלֵם אׇזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִֽי׃

なんぢ我が聲を聽きたまへり わが哀歎と祈求に耳をおほひたまふなかれ

57 קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ אָמַרְתָּ אַל־תִּירָֽא׃

わが汝を龥たりし時なんぢは近よりたまひて恐るるなかれと宣へり

58 רַבְתָּ אֲדֹנָי רִיבֵי נַפְשִׁי גָּאַלְתָּ חַיָּֽי׃

主よなんぢはわが靈魂の訴を助け伸べ わが生命を贖ひ給へり

59 רָאִיתָה יְהֹוָה עַוָּתָתִי שׇׁפְטָה מִשְׁפָּטִֽי׃

ヱホバよ なんぢは我がかうむりたる不義を見たまへり 願はくは我に正しき審判を與へたまへ

60 רָאִיתָה כׇּל־נִקְמָתָם כׇּל־מַחְשְׁבֹתָם לִֽי׃

なんぢは彼らが我を怨み われを害せんとはかるを凡て見たまへり

61 שָׁמַעְתָּ חֶרְפָּתָם יְהֹוָה כׇּל־מַחְשְׁבֹתָם עָלָֽי׃

ヱホバよなんぢは彼らが我を詈り 我を害せんとはかるを凡て聞きたまへり

62 שִׂפְתֵי קָמַי וְהֶגְיוֹנָם עָלַי כׇּל־הַיּֽוֹם׃

かの立て我に逆らふ者等の言語およびその終日われを攻んとて運らす謀計もまた汝これを聞たまへり

63 שִׁבְתָּם וְקִֽימָתָם הַבִּיטָה אֲנִי מַנְגִּינָתָֽם׃

ねがはくは彼らの起居をかんがみたまへ 我はかれらに歌ひそしらる

64 תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל יְהֹוָה כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶֽם׃

ヱホバよ なんぢは彼らが手に爲すところに循がひて報をなし

65 תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת־לֵב תַּאֲלָֽתְךָ לָהֶֽם׃

かれらをして心くらからしめたまはん なんぢの呪詛かれらに歸せよ

66 תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְהֹוָֽה׃

なんぢは震怒をもてかれらを追ひ ヱホバの天の下よりかれらをほろぼし絶ちたまはん