יהושע 4

1 וַֽיְהִי כַּאֲשֶׁר־תַּמּוּ כׇל־הַגּוֹי לַעֲבוֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹֽר׃

民ことごとくヨルダンを濟りつくしたる時ヱホバ、ヨシユアに語りて言たまはく

2 קְחוּ לָכֶם מִן־הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ־אֶחָד אִישׁ־אֶחָד מִשָּֽׁבֶט׃

汝ら民の中より支派ごとに一人づつ合せて十二人を擧げ

3 וְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר שְׂאֽוּ־לָכֶם מִזֶּה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים הָכִין שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אֲבָנִים וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר־תָּלִינוּ בוֹ הַלָּֽיְלָה׃

これに命じて言へ汝らヨルダンの中祭司等の足を踏とめしその處より石十二を取あげてこれを負ひ濟り此夜なんぢらが宿る宿場に居ゑよと

4 וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ אֲשֶׁר הֵכִין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ־אֶחָד אִישׁ־אֶחָד מִשָּֽׁבֶט׃

ヨシユアすなはちイスラエルの人々の中より支派ごとに預て一人づつを取て備へおきぬその十二人の者を召よせ

5 וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶל־תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל־שִׁכְמוֹ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵֽל׃

而してヨシユアこれに言けるは汝らの神ヱホバの契約の櫃の前に當りて汝らヨルダンの中にすすみ入りイスラエルの人々の支派の數に循ひて各々石ひとつを取あげて肩に負きたれ

6 לְמַעַן תִּֽהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם כִּֽי־יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר מָה הָֽאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶֽם׃

是は汝らの中に徴となるべし後の日にいたりて汝らの子輩是等の石は何のこころなりやと問て言ば

7 וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית־יְהֹוָה בְּעׇבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד־עוֹלָֽם׃

之にいへ往昔ヨルダンの水ヱホバの契約の櫃の前にて裁斷りたる事を表はすなり即ちそのヨルダンを濟れる時にヨルダンの水きれ止まれりこの故にこれらの石を永くイスラエルの人々の記念となすべしと

8 וַיַּעֲשׂוּ־כֵן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל־הַמָּלוֹן וַיַּנִּחוּם שָֽׁם׃

イスラエルのひとびとヨシユアの命ぜしごとく然なしヱホバのヨシユアに告げたまひし如くイスラエルの人々の支派の數にしたがひてヨルダンの中より石十二を取あげ之を負わたりてその宿る處にいたり之を其處にすゑたり

9 וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּֽה׃

ヨシユアまたヨルダンの中において契約の櫃を舁る祭司等の足を踏立し處に石十二を立たりしが今日までも尚ほ彼處にあり

10 וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָֽאָרוֹן עֹמְדִים בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן עַד תֹּם כׇּֽל־הַדָּבָר אֲשֶׁר־צִוָּה יְהֹוָה אֶת־יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל־הָעָם כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה מֹשֶׁה אֶת־יְהוֹשֻׁעַ וַיְמַהֲרוּ הָעָם וַיַּעֲבֹֽרוּ׃

櫃を舁る祭司等はヱホバのヨシユアに命じて民に告しめたまひし事の悉く成るまでヨルダンの中に立をれり凡てモーセのヨシユアに命ぜし所に適へり民は急ぎて濟りぬ

11 וַיְהִי כַּֽאֲשֶׁר־תַּם כׇּל־הָעָם לַעֲבוֹר וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן־יְהֹוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָֽם׃

民の悉く濟りつくせるときヱホバの櫃および祭司等は民の觀る前にて濟りたり

12 וַיַּעַבְרוּ בְּנֵֽי־רְאוּבֵן וּבְנֵי־גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַֽמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶֽׁה׃

ルベンの子孫ガドの子孫およびマナセの支派の半モーセの之に言たりし如く身をよろひてイスラエルの人々に先だちて濟りゆき

13 כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא עָבְרוּ לִפְנֵי יְהֹוָה לַמִּלְחָמָה אֶל עַֽרְבוֹת יְרִיחֽוֹ׃

凡そ四萬人ばかりの者軍の装に身を堅め攻戰はんとてヱホバに先だち濟りてヱリコの平野に至れり

14 בַּיּוֹם הַהוּא גִּדַּל יְהֹוָה אֶת־יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵינֵי כׇּל־יִשְׂרָאֵל וַיִּֽרְאוּ אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יָֽרְאוּ אֶת־מֹשֶׁה כׇּל־יְמֵי חַיָּֽיו׃

ヱホバこの日イスラエルの衆人の目の前にてヨシユアを尊くしたまひければ皆モーセを畏れしごとくに彼を畏る其一生の間常に然り

15 וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹֽר׃

ヱホバ、ヨシユアに語りて言たまひけるは

16 צַוֵּה אֶת־הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הָעֵדוּת וְיַעֲלוּ מִן־הַיַּרְדֵּֽן׃

なんぢ證詞の櫃を舁る祭司等にヨルダンを出きたれと命ぜよ

17 וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר עֲלוּ מִן־הַיַּרְדֵּֽן׃

ヨシユアすなはち祭司等に命じヨルダンを出きたれと言ければ

18 וַיְהִי (בעלות) [כַּעֲלוֹת] הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית־יְהֹוָה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵֽי־הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם וַיֵּלְכוּ כִתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם עַל־כׇּל־גְּדוֹתָֽיו׃

ヱホバの契約の櫃を舁る祭司等ヨルダンの中より出きたる 祭司等足の蹠を陸地に擧ると斉くヨルダンの水故の處に流れかへりて初のごとくその岸にことごとく溢れぬ

19 וְהָעָם עָלוּ מִן־הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַֽיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחֽוֹ׃

正月の十日に民ヨルダンを出きたりヱリコの東の境界なるギルガルに營を張り

20 וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָֽאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן־הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּֽל׃

時にヨシユアそのヨルダンより取きたらせし十二の石をギルガルにたて

21 וַיֹּאמֶר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת־אֲבוֹתָם לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵֽלֶּה׃

イスラエルの人々に語りて言ふ後の日にいたりて汝らの子輩その父に問て是らの石は何の意なりやと言ば

22 וְהוֹדַעְתֶּם אֶת־בְּנֵיכֶם לֵאמֹר בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּֽה׃

その子輩に告しらせて言へ在昔イスラエルこのヨルダンを陸地となして濟りすぎし事あり

23 אֲשֶׁר־הוֹבִישׁ יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת־מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם עַֽד־עׇבְרְכֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם לְיַם־סוּף אֲשֶׁר־הוֹבִישׁ מִפָּנֵינוּ עַד־עׇבְרֵֽנוּ׃

即ち汝らの神ヱホバ、ヨルダンの水を汝らの前に乾涸して汝らを濟らせたまへり其事は汝らの神ヱホバの我らの前に紅海を乾涸して我らを渡らせたまひし状况の如くなりき

24 לְמַעַן דַּעַת כׇּל־עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת־יַד יְהֹוָה כִּי חֲזָקָה הִיא לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כׇּל־הַיָּמִֽים׃

斯なしたまひしは地の諸の民をしてヱホバの手の力あるを知しめ汝らの神ヱホバを恒に畏れしめんためなり