יהושע 24

1 וַיֶּֽאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת־כׇּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹֽׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו וַיִּֽתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִֽים׃

若蘇厄又聚集以色列眾支派來到舍根，也召集了以色列長老、首領，和官長，叫他們立在官長面前，

2 וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל־כׇּל־הָעָם כֹּה־אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבֽוֹתֵיכֶם מֵֽעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִֽים׃

若蘇厄對全民眾說：「上主以色列的天主這樣說：從前你們的祖先亞巴郎和納曷爾的父親特辣黑，住在大河那邊，事奉別的神明。

3 וָאֶקַּח אֶת־אֲבִיכֶם אֶת־אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָֽאוֹלֵךְ אֹתוֹ בְּכׇל־אֶרֶץ כְּנָעַן (וארב) [וָֽאַרְבֶּה] אֶת־זַרְעוֹ וָאֶתֶּן־לוֹ אֶת־יִצְחָֽק׃

我將你們的祖先亞巴郎從大河那邊召來，領他們走遍客納罕全地，使他的後裔繁多，賜給了他依撒格。

4 וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶֽת־יַעֲקֹב וְאֶת־עֵשָׂו וָֽאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת־הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָֽיִם׃

我又將雅各伯和厄撒烏賜給了依撒格；將色依爾山區賜給了厄撒烏作產業；雅各伯卻和他的兒子下到了埃及。

5 וָאֶשְׁלַח אֶת־מֹשֶׁה וְאֶֽת־אַהֲרֹן וָאֶגֹּף אֶת־מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ וְאַחַר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶֽם׃

以後，我派遺了梅瑟和亞郎，在埃及行奇跡，打擊了埃及，然後將你們領了出來。

6 וָאוֹצִיא אֶת־אֲבֽוֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם וַתָּבֹאוּ הַיָּמָּה וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵי אֲבוֹתֵיכֶם בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים יַם־סֽוּף׃

當我領你們的祖先離開埃及來到海邊時，埃及人率領車輛兵馬，追趕你們的祖先直到紅海。

7 וַיִּצְעֲקוּ אֶל־יְהֹוָה וַיָּשֶׂם מַאֲפֵל בֵּינֵיכֶם ׀ וּבֵין הַמִּצְרִים וַיָּבֵא עָלָיו אֶת־הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ וַתִּרְאֶינָה עֵינֵיכֶם אֵת אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי בְּמִצְרָיִם וַתֵּשְׁבוּ בַמִּדְבָּר יָמִים רַבִּֽים׃

當他們呼求上主時，上主便在你們和埃及人之間突降濃霧，仗海水流回淹沒了他們。我在埃及所行的，你們都親眼見過。以後你們在曠野住了很久。

8 (ואבאה) [וָאָבִיא] אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּֽלָּחֲמוּ אִתְּכֶם וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם וַתִּירְשׁוּ אֶת־אַרְצָם וָאַשְׁמִידֵם מִפְּנֵיכֶֽם׃

當我領你們到了住在約旦河東阿摩黎人的地域時，你們曾攻擊過你們，但我將你們交在你們手中，使你們佔領他們的地方，由你們面前消滅了他們。

9 וַיָּקׇם בָּלָק בֶּן־צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן־בְּעוֹר לְקַלֵּל אֶתְכֶֽם׃

那時摩阿布王，漆頗爾的兒子巴拉克起來攻擊以色列，並派人叫貝敖爾的兒子巴郎來詛咒你們。

10 וְלֹא אָבִיתִי לִשְׁמֹעַ לְבִלְעָם וַיְבָרֶךְ בָּרוֹךְ אֶתְכֶם וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיָּדֽוֹ׃

但是我不想俯聽巴郎，他反而祝福了你們。這樣，我從他手中救了你們。

11 וַתַּעַבְרוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן וַתָּבֹאוּ אֶל־יְרִיחוֹ וַיִּלָּחֲמוּ בָכֶם בַּעֲלֵֽי־יְרִיחוֹ הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַֽכְּנַעֲנִי וְהַֽחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶֽם׃

以後你們渡過約旦河來到耶利哥，耶利哥的居民同你們作，以後有阿摩黎人、培黎齊人、客納罕人。赫特人、基爾加士人、希威人和耶步斯人，都同你們作過戰，但我將他們都交在你們手中。

12 וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת־הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּֽךָ׃

我並派黃蜂在你們前，將阿摩黎人的兩個王子，從你們面前趕走，並未用你們的劍，也未用你們的弓。

13 וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ ׀ אֲשֶׁר לֹֽא־יָגַעְתָּ בָּהּ וְעָרִים אֲשֶׁר לֹֽא־בְנִיתֶם וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹֽא־נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִֽים׃

這樣，我把未經你們開墾的地，賜給了你們；把未經你們建築的城，賜給了你們居住；將未經你們種植的葡萄園和橄欖樹林，賜給了你們作食物。

14 וְעַתָּה יְראוּ אֶת־יְהֹוָה וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת וְהָסִירוּ אֶת־אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת־יְהֹוָֽה׃

所以你們應該敬畏上主，誠心敬地事奉衪，拋棄你們祖先在大河那邊和埃及所事奉的神，惟獨事奉上主。

15 וְאִם רַע בְּֽעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת־יְהֹוָה בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת־מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת־אֱלֹהִים אֲשֶׁר־עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר (בעבר) [מֵעֵבֶר] הַנָּהָר וְאִם אֶת־אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת־יְהֹוָֽה׃

若是你們不樂意事奉上主，那麼今天就揀選你們所願事奉的，或是你們祖先在大河那邊所事奉的神，或是你們現住地的阿摩黎人的神；至於我和我的家族，我們一定要事奉上主。」

16 וַיַּעַן הָעָם וַיֹּאמֶר חָלִילָה לָּנוּ מֵעֲזֹב אֶת־יְהֹוָה לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִֽים׃

眾百姓回答說：「我們絕對不願背棄上主，去事奉其他的神!

17 כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת־אֲבוֹתֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵינוּ אֶת־הָאֹתוֹת הַגְּדֹלוֹת הָאֵלֶּה וַֽיִּשְׁמְרֵנוּ בְּכׇל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָהּ וּבְכֹל הָֽעַמִּים אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקִרְבָּֽם׃

因為上主是我們的天主，是衪領我們和我們的祖先出離了埃及地，為奴之家，在我們眼前行了絕大的神蹟，在我們所走的一切路上，在我們所經過的一切民族中，紿終保護了我們。

18 וַיְגָרֶשׁ יְהֹוָה אֶת־כׇּל־הָעַמִּים וְאֶת־הָאֱמֹרִי יֹשֵׁב הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ גַּם־אֲנַחְנוּ נַעֲבֹד אֶת־יְהֹוָה כִּי־הוּא אֱלֹהֵֽינוּ׃

上主更從我們面前，趕走了所有的異族，和住在這地的阿摩黎人。為此我們必要事奉上主，因為衪是我們的天主。」

19 וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל־הָעָם לֹא תֽוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת־יְהֹוָה כִּֽי־אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא אֵל־קַנּוֹא הוּא לֹא־יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶֽם׃

若蘇厄對百姓說：「你們不能事奉上主，因為衪是神聖不可侵犯的天主，是忌邪的天主，衪決不寬赦你們的過犯和罪惡，

20 כִּי תַֽעַזְבוּ אֶת־יְהֹוָה וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהֵי נֵכָר וְשָׁב וְהֵרַע לָכֶם וְכִלָּה אֶתְכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר־הֵיטִיב לָכֶֽם׃

如果你們背棄上主，去事奉外邦的神，在衪恩待你們之後，衪必轉而向你們降禍，消滅你們。

21 וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־יְהוֹשֻׁעַ לֹא כִּי אֶת־יְהֹוָה נַעֲבֹֽד׃

百姓答覆若蘇厄說：「決不! 我們一定要事奉上主! 」

22 וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל־הָעָם עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם כִּי־אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת־יְהֹוָה לַעֲבֹד אוֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ עֵדִֽים׃

若蘇厄對百姓說：「這是你們自己對自己作證，要選擇事奉上主! 」他們答說：「我們自己作證。」

23 וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת־לְבַבְכֶם אֶל־יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵֽל׃

「那麼，你們應除掉你們中間的外邦神，一心歸向上主，以色列的天主。」

24 וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל־יְהוֹשֻׁעַ אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ נַעֲבֹד וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמָֽע׃

百姓答覆若蘇厄說：「我們決定事奉上主，我們的天主，必聽從衪的聲音。」

25 וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶֽם׃

當天若蘇厄便與百姓立約，在舍根為他們立定了誡命和典章。

26 וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָֽאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ יְהֹוָֽה׃

若蘇厄將這些話都寫在天主的法律書上；又取了一塊一石，立在上主聖所旁邊的篤耨樹下。

27 וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל־כׇּל־הָעָם הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּֽהְיֶה־בָּנוּ לְעֵדָה כִּי־הִיא שָֽׁמְעָה אֵת כׇּל־אִמְרֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמָּנוּ וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה פֶּֽן־תְּכַחֲשׁוּן בֵּאלֹהֵיכֶֽם׃

g寸全民眾說：「看! 這塊石頭將作我們的見證，因為這塊石頭聽見了上主對我們所說的一切話。這塊石頭也將作你們的見證，以免你們背棄你們的天主。」

28 וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת־הָעָם אִישׁ לְנַחֲלָתֽוֹ׃

此後，若蘇厄便打發百姓各回到的地業去了。

29 וַיְהִי אַֽחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמׇת יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן עֶבֶד יְהֹוָה בֶּן־מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִֽים׃

這事以後，上主的僕人，農的兒子若蘇厄便去了世，享年一百一十歲。

30 וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת־סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר־אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר־גָּֽעַשׁ׃

人將埋葬在阿士山北，厄弗辣因山區的提默納特色辣黑自己的產業內。

31 וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת־יְהֹוָה כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל ׀ יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כׇּל־מַעֲשֵׂה יְהֹוָה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵֽל׃

若蘇厄在世時以及在他死後，那些知道上主為以色列所行的一切事蹟的長老們在世時，以色列人常事奉了上主。

32 וְאֶת־עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר־הֶעֱלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל ׀ מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי־חֲמוֹר אֲבִֽי־שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּֽהְיוּ לִבְנֵֽי־יוֹסֵף לְנַחֲלָֽה׃

以色列子民也將從埃及抬回來的若瑟遺骸，埋葬在舍根的田裏。那塊地是雅各伯用一百銀錢，由舍根的父親，哈摩爾的子孫手中買來的；這塊地便成了若瑟子孫的產業。

33 וְאֶלְעָזָר בֶּֽן־אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּֽינְחָס בְּנוֹ אֲשֶׁר נִתַּן־לוֹ בְּהַר אֶפְרָֽיִם׃

亞郎的兒子厄肋阿匝爾也死了。人將他埋葬在基貝亞，即他的兒子丕乃哈斯在厄弗辣因山地分得的城內。