איוב 36

1 וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַֽר׃

エリフまた言詞を繼て曰く

2 כַּתַּר־לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּֽים׃

暫らく我に容せ我なんぢに示すこと有ん 尚神のために言ふべき事あればなり

3 אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶֽתֵּֽן־צֶֽדֶק׃

われ廣くわが知識を取り我の造化主に正義を歸せんとす

4 כִּֽי־אׇמְנָם לֹא־שֶׁקֶר מִלָּי תְּמִים דֵּעוֹת עִמָּֽךְ׃

わが言語は眞實に虚僞ならず 知識の完全き者なんぢの前にあり

5 הֶן־אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַֽ לֵֽב׃

視よ神は權能ある者にましませども何をも藐視めたまはず その了知の能力は大なり

6 לֹא־יְחַיֶּה רָשָׁע וּמִשְׁפַּט עֲנִיִּים יִתֵּֽן׃

惡しき者を生し存ず 艱難者のために審判を行ひたまふ

7 לֹֽא־יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת־מְלָכִים לַכִּסֵּא וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּֽהוּ׃

義しき者に目を離さず 位にある王等とともに永遠に坐せしめて之を貴くしたまふ

8 וְאִם־אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי־עֹֽנִי׃

もし彼ら鏈索に繋がれ 艱難の繩にかかる時は

9 וַיַּגֵּד לָהֶם פׇּעֳלָם וּפִשְׁעֵיהֶם כִּי יִתְגַּבָּֽרוּ׃

彼らの所行と愆尤とを示してその驕れるを知せ

10 וַיִּגֶל אׇזְנָם לַמּוּסָר וַיֹּאמֶר כִּֽי־יְשׁוּבוּן מֵאָֽוֶן׃

彼らの耳を開きて教を容れしめ かつ惡を離れて歸れよと彼らに命じたまふ

11 אִֽם־יִשְׁמְעוּ וְֽיַעֲבֹדוּ יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִֽים׃

もし彼ら聽したがひて之に事へなば繁昌てその日を送り 樂しくその年を渉らん

12 וְאִם־לֹא יִשְׁמְעוּ בְּשֶׁלַח יַעֲבֹרוּ וְיִגְוְעוּ בִּבְלִי־דָֽעַת׃

若かれら聽したがはずば刀劍にて亡び 知識を得ずして死なん

13 וְֽחַנְפֵי־לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָֽם׃

しかれども心の邪曲なる者等は忿怒を蓄はへ 神に縛しめらるるとも祈ることを爲ず

14 תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִֽׁים׃

かれらは年わかくして死亡せ 男娼とその生命をひとしうせん

15 יְחַלֵּץ עָנִי בְעׇנְיוֹ וְיִגֶל בַּלַּחַץ אׇזְנָֽם׃

神は艱難者を艱難によりて救ひ 之が耳を虐遇によりて開きたまふ

16 וְאַף הֲסִֽיתְךָ ׀ מִפִּי־צָר רַחַב לֹא־מוּצָק תַּחְתֶּיהָ וְנַחַת שֻׁלְחָנְךָ מָלֵא דָֽשֶׁן׃

然ば神また汝を狹きところより出して狹からぬ廣き所に移したまふあらん 而して汝の席に陳ぬる物は凡て肥たる物ならん

17 וְדִין־רָשָׁע מָלֵאתָ דִּין וּמִשְׁפָּט יִתְמֹֽכוּ׃

今は惡人の鞫罰なんぢの身に充り 審判と公義となんぢを執ふ

18 כִּֽי־חֵמָה פֶּן־יְסִֽיתְךָ בְסָפֶק וְרׇב־כֹּפֶר אַל־יַטֶּֽךָּ׃

なんぢ忿怒に誘はれて嘲笑に陷いらざるやう愼しめよ 收贖の大なるが爲に自ら誤るなかれ

19 הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי־כֹֽחַ׃

なんぢの號叫なんぢを艱難の中より出さんや 如何に力を盡すとも所益あらじ

20 אַל־תִּשְׁאַף הַלָּיְלָה לַעֲלוֹת עַמִּים תַּחְתָּֽם׃

世の人のその處より絶る其夜を慕ふなかれ

21 הִשָּׁמֶר אַל־תֵּפֶן אֶל־אָוֶן כִּֽי־עַל־זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹֽנִי׃

愼しみて惡に傾くなかれ 汝は艱難よりも寧ろ之を取んとせり

22 הֶן־אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ מִי כָמֹהוּ מוֹרֶֽה׃

それ神はその權能をもて大いなる事を爲したまふ 誰か能く彼のごとくに教晦を埀んや

23 מִֽי־פָקַד עָלָיו דַּרְכּוֹ וּמִי־אָמַר פָּעַלְתָּ עַוְלָֽה׃

たれか彼のためにその道を定めし者あらんや 誰かなんぢは惡き事をなせりと言ふことを得ん

24 זְכֹר כִּֽי־תַשְׂגִּיא פׇעֳלוֹ אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִֽׁים׃

なんぢ神の御所爲を讚歎ふることを忘れざれ これ世の人の歌ひ崇むる所なり

25 כׇּל־אָדָם חָזוּ־בוֹ אֱנוֹשׁ יַבִּיט מֵרָחֽוֹק׃

人みな之を仰ぎ觀る 遠き方より人これを視たてまつるなり

26 הֶן־אֵל שַׂגִּיא וְלֹא נֵדָע מִסְפַּר שָׁנָיו וְלֹא־חֵֽקֶר׃

神は大なる者にいまして我儕かれを知たてまつらず その御年の數は計り知るべからず

27 כִּי יְגָרַע נִטְפֵי־מָיִם יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדֽוֹ׃

かれ水を細にして引あげたまへば霧の中に滴り出て雨となるに

28 אֲשֶֽׁר־יִזְּלוּ שְׁחָקִים יִרְעֲפוּ עֲלֵי ׀ אָדָם רָֽב׃

雲これを降せて人々の上に沛然に灌ぐなり

29 אַף אִם־יָבִין מִפְרְשֵׂי־עָב תְּשֻׁאוֹת סֻכָּתֽוֹ׃

たれか能く雲の舒展る所以またその幕屋の響く所以を了知んや

30 הֵן־פָּרַשׂ עָלָיו אוֹרוֹ וְשׇׁרְשֵׁי הַיָּם כִּסָּֽה׃

視よ彼その光明を自己の周圍に繞らし また海の底をも蔽ひたまひ

31 כִּי־בָם יָדִין עַמִּים יִֽתֶּן־אֹכֶל לְמַכְבִּֽיר׃

これらをもて民を鞫きまた是等をもて食物を豐饒に賜ひ

32 עַל־כַּפַּיִם כִּסָּה־אוֹר וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּֽיעַ׃

電光をもてその兩手を包みその電光に命じて敵を撃しめたまふ

33 יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ מִקְנֶה אַף עַל־עוֹלֶֽה׃

その鳴聲かれを顯はし 家畜すらも彼の來ますを知らすなり