איוב 35

1 וַיַּעַן אֱלִיהוּ וַיֹּאמַֽר׃

エリフまた答へて曰く

2 הֲזֹאת חָשַׁבְתָּ לְמִשְׁפָּט אָמַרְתָּ צִדְקִי מֵאֵֽל׃

なんぢは言ふ 我が義しきは神に愈れりと なんぢ之を正しとおもふや

3 כִּֽי־תֹאמַר מַה־יִּסְכׇּן־לָךְ מָה־אֹעִיל מֵחַטָּאתִֽי׃

すなはち汝いへらく 是は我に何の益あらんや 罪を犯すに較ぶれば何の愈るところか有んと

4 אֲנִי אֲשִֽׁיבְךָ מִלִּין וְֽאֶת־רֵעֶיךָ עִמָּֽךְ׃

われ言詞をもて汝およびなんぢにそへる汝の友等に答へん

5 הַבֵּט שָׁמַיִם וּרְאֵה וְשׁוּר שְׁחָקִים גָּבְהוּ מִמֶּֽךָּ׃

天を仰ぎて見よ 汝の上なる高き空を望め

6 אִם־חָטָאתָ מַה־תִּפְעׇל־בּוֹ וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה־תַּֽעֲשֶׂה־לּֽוֹ׃

なんぢ罪を犯すとも神に何の害か有ん 愆を熾んにするとも神に何を爲えんや

7 אִם־צָדַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־לוֹ אוֹ מַה־מִּיָּדְךָ יִקָּֽח׃

汝正義かるとも神に何を與るを得んや 神なんぢの手より何をか受たまはん

8 לְאִישׁ־כָּמוֹךָ רִשְׁעֶךָ וּלְבֶן־אָדָם צִדְקָתֶֽךָ׃

なんぢの惡は只なんぢに同じき人を損ぜん而已 なんぢの善は只人の子を益せんのみ

9 מֵרֹב עֲשׁוּקִים יַזְעִיקוּ יְשַׁוְּעוּ מִזְּרוֹעַ רַבִּֽים׃

暴虐の甚だしきに因て叫び 權勢ある者の腕に壓れて呼はる人々あり

10 וְֽלֹא־אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּֽיְלָה׃

然れども一人として我を造れる神は何處にいますやといふ者なし 彼は人をして夜の中に歌を歌ふに至らしめ

11 מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ׃

地の獸畜よりも善くわれらを敎へ 空の鳥よりも我らを智からしめたまふ者なり

12 שָׁם יִצְעֲקוּ וְלֹא יַעֲנֶה מִפְּנֵי גְּאוֹן רָעִֽים׃

惡き者等の驕傲ぶるに因て斯のごとく人々叫べども應ふる者あらず

13 אַךְ־שָׁוְא לֹא־יִשְׁמַע ׀ אֵל וְשַׁדַּי לֹא יְשׁוּרֶֽנָּה׃

虚しき語は神かならず之を聽たまはず 全能者これを顧みたまはじ

14 אַף כִּֽי־תֹאמַר לֹא תְשׁוּרֶנּוּ דִּין לְפָנָיו וּתְחוֹלֵֽל לֽוֹ׃

汝は我かれを見たてまつらずと言といへども審判は神の前にあり この故に汝彼を待べきなり

15 וְעַתָּה כִּי־אַיִן פָּקַד אַפּוֹ וְלֹֽא־יָדַע בַּפַּשׁ מְאֹֽד׃

今かれ震怒をもて罰することを爲ず 罪愆を深く心に留たまはざる(が如くなる)に因て

16 וְאִיּוֹב הֶבֶל יִפְצֶה־פִּיהוּ בִּבְלִי־דַעַת מִלִּין יַכְבִּֽר׃

ヨブ口を啓きて虚しき事を述べ無知の言語を繁くす