וַיַּעַן אֱלִיהוּ וַיֹּאמַֽר׃ | 1 |
ויען אליהו ויאמר׃ |
הֲזֹאת חָשַׁבְתָּ לְמִשְׁפָּט אָמַרְתָּ צִדְקִי מֵאֵֽל׃ | 2 |
הזאת חשבת למשפט אמרת צדקי מאל׃ |
כִּֽי־תֹאמַר מַה־יִּסְכׇּן־לָךְ מָה־אֹעִיל מֵחַטָּאתִֽי׃ | 3 |
כי תאמר מה יסכן לך מה אעיל מחטאתי׃ |
אֲנִי אֲשִֽׁיבְךָ מִלִּין וְֽאֶת־רֵעֶיךָ עִמָּֽךְ׃ | 4 |
אני אשיבך מלין ואת רעיך עמך׃ |
הַבֵּט שָׁמַיִם וּרְאֵה וְשׁוּר שְׁחָקִים גָּבְהוּ מִמֶּֽךָּ׃ | 5 |
הבט שמים וראה ושור שחקים גבהו ממך׃ |
אִם־חָטָאתָ מַה־תִּפְעׇל־בּוֹ וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה־תַּֽעֲשֶׂה־לּֽוֹ׃ | 6 |
אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו׃ |
אִם־צָדַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־לוֹ אוֹ מַה־מִּיָּדְךָ יִקָּֽח׃ | 7 |
אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח׃ |
לְאִישׁ־כָּמוֹךָ רִשְׁעֶךָ וּלְבֶן־אָדָם צִדְקָתֶֽךָ׃ | 8 |
לאיש כמוך רשעך ולבן אדם צדקתך׃ |
מֵרֹב עֲשׁוּקִים יַזְעִיקוּ יְשַׁוְּעוּ מִזְּרוֹעַ רַבִּֽים׃ | 9 |
מרב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים׃ |
וְֽלֹא־אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּֽיְלָה׃ | 10 |
ולא אמר איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה׃ |
מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ׃ | 11 |
מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו׃ |
שָׁם יִצְעֲקוּ וְלֹא יַעֲנֶה מִפְּנֵי גְּאוֹן רָעִֽים׃ | 12 |
שם יצעקו ולא יענה מפני גאון רעים׃ |
אַךְ־שָׁוְא לֹא־יִשְׁמַע ׀ אֵל וְשַׁדַּי לֹא יְשׁוּרֶֽנָּה׃ | 13 |
אך שוא לא ישמע אל ושדי לא ישורנה׃ |
אַף כִּֽי־תֹאמַר לֹא תְשׁוּרֶנּוּ דִּין לְפָנָיו וּתְחוֹלֵֽל לֽוֹ׃ | 14 |
אף כי תאמר לא תשורנו דין לפניו ותחולל לו׃ |
וְעַתָּה כִּי־אַיִן פָּקַד אַפּוֹ וְלֹֽא־יָדַע בַּפַּשׁ מְאֹֽד׃ | 15 |
ועתה כי אין פקד אפו ולא ידע בפש מאד׃ |
וְאִיּוֹב הֶבֶל יִפְצֶה־פִּיהוּ בִּבְלִי־דַעַת מִלִּין יַכְבִּֽר׃ | 16 |
ואיוב הבל יפצה פיהו בבלי דעת מלין יכבר׃ |