איוב 3

1 אַֽחֲרֵי־כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת־פִּיהוּ וַיְקַלֵּל אֶת־יוֹמֽוֹ׃

Post haec aperuit Iob os suum, et maledixit diei suo,

2 וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃

et locutus est.

3 יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָֽבֶר׃

Pereat dies in qua natus sum, et nox in qua dictum est: Conceptus est homo.

4 הַיּוֹם הַהוּא יְֽהִי ־ חֹשֶׁךְ אַֽל־יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמַּעַל וְאַל־תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָֽה׃

Dies ille vertatur in tenebras, non requirat eum Deus desuper, et non illustretur lumine.

5 יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת תִּשְׁכׇּן־עָלָיו עֲנָנָה יְבַעֲתֻהוּ כִּֽמְרִירֵי יֽוֹם׃

Obscurent eum tenebrae et umbra mortis, occupet eum caligo, et involvatur amaritudine.

6 הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ אֹפֶל אַל־יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה בְּמִסְפַּר יְרָחִים אַל־יָבֹֽא׃

Noctem illam tenebrosus turbo possideat, non computetur in diebus anni, nec numeretur in mensibus:

7 הִנֵּה הַלַּיְלָה הַהוּא יְהִי גַלְמוּד אַל־תָּבוֹא רְנָנָה בֽוֹ׃

Sit nox illa solitaria, nec laude digna:

8 יִקְּבֻהוּ אֹֽרְרֵי־יוֹם הָעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָֽן׃

Maledicant ei qui maledicunt diei, qui parati sunt suscitare Leviathan:

9 יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ יְקַו־לְאוֹר וָאַיִן וְאַל־יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃

Obtenebrentur stellae caligine eius: expectet lucem et non videat, nec ortum surgentis aurorae:

10 כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי וַיַּסְתֵּר עָמָל מֵעֵינָֽי׃

Quia non conclusit ostia ventris, qui portavit me, nec abstulit mala ab oculis meis.

11 לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָֽע׃

Quare non in vulva mortuus sum, egressus ex utero non statim perii?

12 מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי בִרְכָּיִם וּמַה־שָּׁדַיִם כִּי אִינָֽק׃

Quare exceptus genibus? cur lactatus uberibus?

13 כִּֽי־עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקוֹט יָשַׁנְתִּי אָז ׀ יָנוּחַֽ לִֽי׃

Nunc enim dormiens silerem, et somno meo requiescerem:

14 עִם־מְלָכִים וְיֹעֲצֵי אָרֶץ הַבֹּנִים חֳרָבוֹת לָֽמוֹ׃

Cum regibus et consulibus terrae, qui aedificant sibi solitudines:

15 אוֹ עִם־שָׂרִים זָהָב לָהֶם הַֽמְמַלְאִים בָּתֵּיהֶם כָּֽסֶף׃

Aut cum principibus, qui possident aurum, et replent domos suas argento:

16 אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא־רָאוּ אֽוֹר׃

Aut sicut abortivum absconditum non subsisterem, vel qui concepti non viderunt lucem.

17 שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹֽחַ׃

Ibi impii cessaverunt a tumultu, et ibi requieverunt fessi robore.

18 יַחַד אֲסִירִים שַׁאֲנָנוּ לֹא שָׁמְעוּ קוֹל נֹגֵֽשׂ׃

Et quondam vincti pariter sine molestia, non audierunt vocem exactoris.

19 קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חׇפְשִׁי מֵאֲדֹנָֽיו׃

Parvus et magnus ibi sunt, et servus liber a domino suo.

20 לָמָּה יִתֵּן לְעָמֵל אוֹר וְחַיִּים לְמָרֵי נָֽפֶשׁ׃

Quare misero data est lux, et vita his, qui in amaritudine animae sunt?

21 הַֽמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ וַֽיַּחְפְּרֻהוּ מִמַּטְמוֹנִֽים׃

qui expectant mortem, et non venit, quasi effodientes thesaurum:

22 הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי־גִיל יָשִׂישׂוּ כִּי יִמְצְאוּ־קָֽבֶר׃

Gaudentque vehementer cum invenerint sepulchrum.

23 לְגֶבֶר אֲשֶׁר־דַּרְכּוֹ נִסְתָּרָה וַיָּסֶךְ אֱלוֹהַּ בַּעֲדֽוֹ׃

Viro cuius abscondita est via, et circumdedit eum Deus tenebris?

24 כִּֽי־לִפְנֵי לַחְמִי אַנְחָתִי תָבֹא וַֽיִּתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגֹתָֽי׃

Antequam comedam suspiro: et tamquam inundantes aquae, sic rugitus meus:

25 כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִֽי׃

Quia timor, quem timebam, evenit mihi: et quod verebar accidit.

26 לֹא שָׁלַוְתִּי ׀ וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְֽלֹא־נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹֽגֶז׃

Nonne dissimulavi? nonne silui? nonne quievi? et venit super me indignatio.