איוב 18

1 וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשֻּׁחִי וַיֹּאמַֽר׃

Saa tog Sjuhiten Bildad til Orde og sagde:

2 עַד־אָנָה ׀ תְּשִׂימוּן קִנְצֵי לְמִלִּין תָּבִינוּ וְאַחַר נְדַבֵּֽר׃

Saa gør dog en Ende paa dine Ord, kom til Fornuft og lad os tale!

3 מַדּוּעַ נֶחְשַׁבְנוּ כַבְּהֵמָה נִטְמִינוּ בְּעֵינֵיכֶֽם׃

Hvi skal vi regnes for Kvæg og staa som umælende i dine Øjne?

4 טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ הַֽלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ וְיֶעְתַּק־צוּר מִמְּקֹמֽוֹ׃

Du, som i Vrede sønderslider din Sjæl, skal for din Skyld Jorden blive øde og Klippen flyttes fra sit Sted?

5 גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְלֹא־יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּֽׁוֹ׃

Nej, den gudløses Lys bliver slukt, hans Ildslue giver ej Lys;

6 אוֹר חָשַׁךְ בְּאׇהֳלוֹ וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָֽךְ׃

Lyset i hans Telt gaar ud, og hans Lampe slukkes for ham;

7 יֵצְרוּ צַעֲדֵי אוֹנוֹ וְֽתַשְׁלִיכֵהוּ עֲצָתֽוֹ׃

hans kraftige Skridt bliver korte, han falder for eget Raad;

8 כִּֽי־שֻׁלַּח בְּרֶשֶׁת בְּרַגְלָיו וְעַל־שְׂבָכָה יִתְהַלָּֽךְ׃

thi hans Fod drives ind i Nettet, paa Fletværk vandrer han frem,

9 יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח יַחֲזֵק עָלָיו צַמִּֽים׃

Fælden griber om Hælen, Garnet holder ham fast;

10 טָמוּן בָּאָרֶץ חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ עֲלֵי נָתִֽיב׃

Snaren er skjult i Jorden for ham og Saksen paa hans Sti;

11 סָבִיב בִּעֲתֻהוּ בַלָּהוֹת וֶהֱפִיצֻהוּ לְרַגְלָֽיו׃

Rædsler skræmmer ham alle Vegne og kyser ham Skridt for Skridt:

12 יְהִֽי־רָעֵב אֹנוֹ וְאֵיד נָכוֹן לְצַלְעֽוֹ׃

Ulykken hungrer efter ham, Undergang lurer paa hans Fald:

13 יֹאכַל בַּדֵּי עוֹרוֹ יֹאכַל בַּדָּיו בְּכוֹר מָֽוֶת׃

Dødens førstefødte æder hans Lemmer, æder hans Legemes Lemmer;

14 יִנָּתֵק מֵאׇהֳלוֹ מִבְטַחוֹ וְתַצְעִדֵהוּ לְמֶלֶךְ בַּלָּהֽוֹת׃

han rives bort fra sit Telt, sin Fortrøstning; den styrer hans Skridt til Rædslernes Konge;

15 תִּשְׁכּוֹן בְּאׇהֳלוֹ מִבְּלִילוֹ יְזֹרֶה עַל־נָוֵהוּ גׇפְרִֽית׃

i hans Telt har Undergang hjemme, Svovl strøs ud paa hans Bolig;

16 מִתַּחַת שׇׁרָשָׁיו יִבָשׁוּ וּמִמַּעַל יִמַּל קְצִירֽוֹ׃

nedentil tørrer hans Rødder, oventil visner hans Grene;

17 זִֽכְרוֹ־אָבַד מִנִּי־אָרֶץ וְלֹא־שֵׁם לוֹ עַל־פְּנֵי־חֽוּץ׃

hans Minde svinder fra Jord, paa Gaden nævnes ikke hans Navn;

18 יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל־חֹשֶׁךְ וּֽמִתֵּבֵל יְנִדֻּֽהוּ׃

man støder ham ud fra Lys i Mørket og driver ham bort fra Jorderig;

19 לֹא נִין לוֹ וְלֹא־נֶכֶד בְּעַמּוֹ וְאֵין שָׂרִיד בִּמְגוּרָֽיו׃

i sit Folk har han ikke Afkom og Æt, i hans Hjem er der ingen tilbage;

20 עַל־יוֹמוֹ נָשַׁמּוּ אַחֲרֹנִים וְקַדְמֹנִים אָחֲזוּ שָֽׂעַר׃

de i Vester stivner ved hans Skæbnedag, de i Øst bliver slagne af Rædsel.

21 אַךְ־אֵלֶּה מִשְׁכְּנוֹת עַוָּל וְזֶה מְקוֹם לֹֽא־יָדַֽע־אֵֽל׃

Ja, saaledes gaar det den lovløses Bolig, dens Hjem, der ej kender Gud!