איוב 14

1 אָדָם יְלוּד אִשָּׁה קְצַר יָמִים וּֽשְׂבַֽע־רֹֽגֶז׃

אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז

2 כְּצִיץ יָצָא וַיִּמָּל וַיִּבְרַח כַּצֵּל וְלֹא יַעֲמֽוֹד׃

כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד

3 אַף־עַל־זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶךָ וְאֹתִי תָבִיא בְמִשְׁפָּט עִמָּֽךְ׃

אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך

4 מִֽי־יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָֽד׃

מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד

5 אִם חֲרוּצִים ׀ יָמָיו מִֽסְפַּר־חֳדָשָׁיו אִתָּךְ חֻקָּו עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבֹֽר׃

אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר

6 שְׁעֵה מֵעָלָיו וְיֶחְדָּל עַד־יִרְצֶה כְּשָׂכִיר יוֹמֽוֹ׃

שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו

7 כִּי יֵשׁ לָעֵץ תִּקְוָה אִֽם־יִכָּרֵת וְעוֹד יַחֲלִיף וְיֹנַקְתּוֹ לֹא תֶחְדָּֽל׃

כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל

8 אִם־יַזְקִין בָּאָרֶץ שׇׁרְשׁוֹ וּבֶעָפָר יָמוּת גִּזְעֽוֹ׃

אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו

9 מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ־נָֽטַע׃

מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע

10 וְגֶבֶר יָמוּת וַֽיֶּחֱלָשׁ וַיִּגְוַע אָדָם וְאַיּֽוֹ׃

וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו

11 אָזְלוּ־מַיִם מִנִּי־יָם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵֽשׁ׃

אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש

12 וְאִישׁ שָׁכַב וְֽלֹא־יָקוּם עַד־בִּלְתִּי שָׁמַיִם לֹא יָקִיצוּ וְלֹֽא־יֵעֹרוּ מִשְּׁנָתָֽם׃

ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם

13 מִי יִתֵּן ׀ בִּשְׁאוֹל תַּצְפִּנֵנִי תַּסְתִּירֵנִי עַד־שׁוּב אַפֶּךָ תָּשִֽׁית לִי חֹק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃ (Sheol h7585)

מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol h7585)

14 אִם־יָמוּת גֶּבֶר הֲיִֽחְיֶה כׇּל־יְמֵי צְבָאִי אֲיַחֵל עַד־בּוֹא חֲלִיפָתִֽי׃

אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי

15 תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶךָּ לְֽמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹֽף׃

תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף

16 כִּֽי־עַתָּה צְעָדַי תִּסְפּוֹר לֹֽא־תִשְׁמֹר עַל־חַטָּאתִֽי׃

כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי

17 חָתֻם בִּצְרוֹר פִּשְׁעִי וַתִּטְפֹּל עַל־עֲוֺנִֽי׃

חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני

18 וְאוּלָם הַר־נוֹפֵל יִבּוֹל וְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמֽוֹ׃

ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו

19 אֲבָנִים ׀ שָׁחֲקוּ מַיִם תִּשְׁטֹֽף־סְפִיחֶיהָ עֲפַר־אָרֶץ וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶֽאֱבַֽדְתָּ׃

אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת

20 תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַֽיַּהֲלֹךְ מְשַׁנֶּה פָנָיו וַֽתְּשַׁלְּחֵֽהוּ׃

תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו

21 יִכְבְּדוּ בָנָיו וְלֹא יֵדָע וְיִצְעֲרוּ וְֽלֹא־יָבִין לָֽמוֹ׃

יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו

22 אַךְ־בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָֽל׃

אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל