איוב 13

1 הֶן־כֹּל רָאֲתָה עֵינִי שָֽׁמְעָה אׇזְנִי וַתָּבֶן לָֽהּ׃

Ecce omnia hæc vidit oculus meus, et audivit auris mea, et intellexi singula.

2 כְּֽדַעְתְּכֶם יָדַעְתִּי גַם־אָנִי לֹֽא־נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּֽם׃

Secundum scientiam vestram et ego novi: nec inferior vestri sum.

3 אוּלָם אֲנִי אֶל־שַׁדַּי אֲדַבֵּר וְהוֹכֵחַ אֶל־אֵל אֶחְפָּֽץ׃

Sed tamen ad Omnipotentem loquar, et disputare cum Deo cupio:

4 וְֽאוּלָם אַתֶּם טֹפְלֵי־שָׁקֶר רֹפְאֵי אֱלִל כֻּלְּכֶֽם׃

Prius vos ostendens fabricatores mendacii, et cultores perversorum dogmatum.

5 מִי־יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן וּתְהִי לָכֶם לְחׇכְמָֽה׃

Atque utinam taceretis, ut putaremini esse sapientes.

6 שִׁמְעוּ־נָא תוֹכַחְתִּי וְרִבוֹת שְׂפָתַי הַקְשִֽׁיבוּ׃

Audite ergo correptionem meam, et iudicium labiorum meorum attendite.

7 הַלְאֵל תְּדַבְּרוּ עַוְלָה וְלוֹ תְּֽדַבְּרוּ רְמִיָּֽה׃

Numquid Deus indiget vestro mendacio, ut pro illo loquamini dolos?

8 הֲפָנָיו תִּשָּׂאוּן אִם־לָאֵל תְּרִיבֽוּן׃

Numquid faciem eius accipitis, et pro Deo iudicare nitimini?

9 הֲטוֹב כִּֽי־יַחְקֹר אֶתְכֶם אִם־כְּהָתֵל בֶּאֱנוֹשׁ תְּהָתֵלּוּ בֽוֹ׃

Aut placebit ei quem celare nihil potest? aut decipietur ut homo, vestris fraudulentiis?

10 הוֹכֵחַ יוֹכִיחַ אֶתְכֶם אִם־בַּסֵּתֶר פָּנִים תִּשָּׂאֽוּן׃

Ipse vos arguet, quoniam in abscondito faciem eius accipitis.

11 הֲלֹא שְׂאֵתוֹ תְּבַעֵת אֶתְכֶם וּפַחְדּוֹ יִפֹּל עֲלֵיכֶֽם׃

Statim ut se commoverit, turbabit vos, et terror eius irruet super vos.

12 זִֽכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי־אֵפֶר לְגַבֵּי־חֹמֶר גַּבֵּיכֶֽם׃

Memoria vestra comparabitur cineri, et redigentur in lutum cervices vestræ.

13 הַחֲרִישׁוּ מִמֶּנִּי וַאֲדַבְּרָה־אָנִי וְיַעֲבֹר עָלַי מָֽה׃

Tacete paulisper ut loquar quodcumque mihi mens suggesserit.

14 עַל־מָה ׀ אֶשָּׂא בְשָׂרִי בְשִׁנָּי וְנַפְשִׁי אָשִׂים בְּכַפִּֽי׃

Quare lacero carnes meas dentibus meis, et animam meam porto in manibus meis?

15 הֵן יִקְטְלֵנִי (לא) [לוֹ] אֲיַחֵל אַךְ־דְּרָכַי אֶל־פָּנָיו אוֹכִֽיחַ׃

Etiam si occiderit me, in ipso sperabo: verumtamen vias meas in conspectu eius arguam.

16 גַּם־הוּא־לִי לִישׁוּעָה כִּי־לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבֽוֹא׃

Et ipse erit salvator meus: non enim veniet in conspectu eius omnis hypocrita.

17 שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי וְאַחֲוָתִי בְּאׇזְנֵיכֶֽם׃

Audite sermonem meum, et ænigmata percipite auribus vestris.

18 הִנֵּה־נָא עָרַכְתִּי מִשְׁפָּט יָדַעְתִּי כִּי־אֲנִי אֶצְדָּֽק׃

Si fuero iudicatus, scio quod iustus inveniar.

19 מִי־הוּא יָרִיב עִמָּדִי כִּֽי־עַתָּה אַחֲרִישׁ וְאֶגְוָֽע׃

Quis est qui iudicetur mecum? veniat: quare tacens consumor?

20 אַךְ־שְׁתַּיִם אַל־תַּעַשׂ עִמָּדִי אָז מִפָּנֶיךָ לֹא אֶסָּתֵֽר׃

Duo tantum ne facias mihi, et tunc a facie tua non abscondar:

21 כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק וְאֵמָתְךָ אַֽל־תְּבַעֲתַֽנִּי׃

Manum tuam longe fac a me, et formido tua non me terreat.

22 וּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶה אֽוֹ־אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי׃

Voca me, et ego respondebo tibi: aut certe loquar, et tu responde mihi.

23 כַּמָּה לִי עֲוֺנוֹת וְחַטָּאוֹת פִּֽשְׁעִי וְחַטָּאתִי הֹדִיעֵֽנִי׃

Quantas habeo iniquitates et peccata, scelera mea et delicta ostende mihi.

24 לָֽמָּה־פָנֶיךָ תַסְתִּיר וְתַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לָֽךְ׃

Cur faciem tuam abscondis, et arbitraris me inimicum tuum?

25 הֶעָלֶה נִדָּף תַּעֲרוֹץ וְאֶת־קַשׁ יָבֵשׁ תִּרְדֹּֽף׃

Contra folium, quod vento rapitur, ostendis potentiam tuam, et stipulam siccam persequeris:

26 כִּֽי־תִכְתֹּב עָלַי מְרֹרוֹת וְתוֹרִישֵׁנִי עֲוֺנוֹת נְעוּרָֽי׃

Scribis enim contra me amaritudines, et consumere me vis peccatis adolescentiæ meæ.

27 וְתָשֵׂם בַּסַּד ׀ רַגְלַי וְתִשְׁמוֹר כׇּל־אׇרְחוֹתָי עַל־שׇׁרְשֵׁי רַגְלַי תִּתְחַקֶּֽה׃

Posuisti in nervo pedem meum, et observasti omnes semitas meas, et vestigia pedum meorum considerasti:

28 וְהוּא כְּרָקָב יִבְלֶה כְּבֶגֶד אֲכָלוֹ עָֽשׁ׃

Qui quasi putredo consumendus sum, et quasi vestimentum quod comeditur a tinea.