איוב 12

1 וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃

ויען איוב ויאמר׃

2 אׇמְנָם כִּי אַתֶּם־עָם וְעִמָּכֶם תָּמוּת חׇכְמָֽה׃

אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה׃

3 גַּם־לִי לֵבָב ׀ כְּֽמוֹכֶם לֹא־נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם וְאֶת־מִי־אֵין כְּמוֹ־אֵֽלֶּה׃

גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה׃

4 שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ ׀ אֶהְיֶה קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַֽיַּעֲנֵהוּ שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִֽים׃

שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים׃

5 לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָֽגֶל׃

לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃

6 יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים ׀ לְשֹׁדְדִים וּֽבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדֽוֹ׃

ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃

7 וְֽאוּלָם שְׁאַל־נָא בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד־לָֽךְ׃

ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃

8 אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּֽם׃

או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃

9 מִי לֹא־יָדַע בְּכׇל־אֵלֶּה כִּי יַד־יְהֹוָה עָשְׂתָה זֹּֽאת׃

מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת׃

10 אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כׇּל־חָי וְרוּחַ כׇּל־בְּשַׂר־אִֽישׁ׃

אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃

11 הֲלֹא־אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם־לֽוֹ׃

הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו׃

12 בִּישִׁישִׁים חׇכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָֽה׃

בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃

13 עִמּוֹ חׇכְמָה וּגְבוּרָה לוֹ עֵצָה וּתְבוּנָֽה׃

עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃

14 הֵן יַהֲרוֹס וְלֹא יִבָּנֶה יִסְגֹּר עַל־אִישׁ וְלֹא יִפָּתֵֽחַ׃

הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃

15 הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ וִישַׁלְּחֵם וְיַהַפְכוּ אָֽרֶץ׃

הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃

16 עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה לוֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּֽה׃

עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃

17 מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל וְֽשֹׁפְטִים יְהוֹלֵֽל׃

מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃

18 מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר בְּמׇתְנֵיהֶֽם׃

מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃

19 מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל וְאֵתָנִים יְסַלֵּֽף׃

מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃

20 מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּֽח׃

מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃

21 שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל־נְדִיבִים וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּֽה׃

שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃

22 מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי־חֹשֶׁךְ וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָֽוֶת׃

מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות׃

23 מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַֽיְאַבְּדֵם שֹׁטֵחַ לַגּוֹיִם וַיַּנְחֵֽם׃

משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃

24 מֵסִיר לֵב רָאשֵׁי עַם־הָאָרֶץ וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃

מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃

25 יְמַֽשְׁשׁוּ־חֹשֶׁךְ וְלֹא־אוֹר וַיַּתְעֵם כַּשִּׁכּֽוֹר׃

ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃