ירמיה 6

1 הָעִזוּ ׀ בְּנֵי בִנְיָמִן מִקֶּרֶב יְרוּשָׁלַ͏ִם וּבִתְקוֹעַ תִּקְעוּ שׁוֹפָר וְעַל־בֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדֽוֹל׃

便雅憫人哪，你們要逃出耶路撒冷， 在提哥亞吹角， 在伯‧哈基琳立號旗； 因為有災禍與大毀滅從北方張望。

2 הַנָּוָה וְהַמְּעֻנָּגָה דָּמִיתִי בַּת־צִיּֽוֹן׃

那秀美嬌嫩的錫安女子， 我必剪除。

3 אֵלֶיהָ יָבֹאוּ רֹעִים וְעֶדְרֵיהֶם תָּקְעוּ עָלֶיהָ אֹֽהָלִים סָבִיב רָעוּ אִישׁ אֶת־יָדֽוֹ׃

牧人必引他們的羊群到她那裏， 在她周圍支搭帳棚， 各在自己所佔之地使羊吃草。

4 קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַֽצׇּהֳרָיִם אוֹי לָנוּ כִּֽי־פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי־עָֽרֶב׃

你們要準備攻擊她。 起來吧，我們可以趁午時上去。 哀哉！日已漸斜， 晚影拖長了。

5 קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַלָּיְלָה וְנַשְׁחִיתָה אַרְמְנוֹתֶֽיהָ׃

起來吧，我們夜間上去， 毀壞她的宮殿。

6 כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת כִּרְתוּ עֵצָהֿ וְשִׁפְכוּ עַל־יְרוּשָׁלַ͏ִם סֹֽלְלָה הִיא הָעִיר הׇפְקַד כֻּלָּהּ עֹשֶׁק בְּקִרְבָּֽהּ׃

因為萬軍之耶和華如此說： 你們要砍伐樹木， 築壘攻打耶路撒冷。 這就是那該罰的城， 其中盡是欺壓。

7 כְּהָקִיר (בור) [בַּיִר] מֵימֶיהָ כֵּן הֵקֵרָה רָעָתָהּ חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל־פָּנַי תָּמִיד חֳלִי וּמַכָּֽה׃

井怎樣湧出水來， 這城也照樣湧出惡來； 在其間常聽見有強暴毀滅的事， 病患損傷也常在我面前。

8 הִוָּֽסְרִי יְרוּשָׁלַ͏ִם פֶּן־תֵּקַע נַפְשִׁי מִמֵּךְ פֶּן־אֲשִׂימֵךְ שְׁמָמָה אֶרֶץ לוֹא נוֹשָֽׁבָה׃

耶路撒冷啊，你當受教， 免得我心與你生疏， 免得我使你荒涼， 成為無人居住之地。

9 כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת עוֹלֵל יְעוֹלְלוּ כַגֶּפֶן שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל הָשֵׁב יָֽדְךָ כְּבוֹצֵר עַל־סַלְסִלּֽוֹת׃

萬軍之耶和華曾如此說： 敵人必擄盡以色列剩下的民， 如同摘淨葡萄一樣。 你要像摘葡萄的人摘了又摘，回手放在筐子裏。

10 עַל־מִי אֲדַבְּרָה וְאָעִידָה וְיִשְׁמָעוּ הִנֵּה עֲרֵלָה אׇזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב הִנֵּה דְבַר־יְהֹוָה הָיָה לָהֶם לְחֶרְפָּה לֹא יַחְפְּצוּ־בֽוֹ׃

現在我可以向誰說話作見證，使他們聽呢？ 他們的耳朵未受割禮，不能聽見。 看哪，耶和華的話他們以為羞辱， 不以為喜悅。

11 וְאֵת חֲמַת יְהֹוָה ׀ מָלֵאתִי נִלְאֵיתִי הָכִיל שְׁפֹךְ עַל־עוֹלָל בַּחוּץ וְעַל סוֹד בַּחוּרִים יַחְדָּו כִּֽי־גַם־אִישׁ עִם־אִשָּׁה יִלָּכֵדוּ זָקֵן עִם־מְלֵא יָמִֽים׃

因此我被耶和華的忿怒充滿，難以含忍。 我要傾在街中的孩童和聚會的少年人身上， 連夫帶妻， 並年老的與日子滿足的都必被擒拿。

12 וְנָסַבּוּ בָֽתֵּיהֶם לַאֲחֵרִים שָׂדוֹת וְנָשִׁים יַחְדָּו כִּֽי־אַטֶּה אֶת־יָדִי עַל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

他們的房屋、田地， 和妻子都必轉歸別人； 我要伸手攻擊這地的居民。 這是耶和華說的。

13 כִּי מִקְּטַנָּם וְעַד־גְּדוֹלָם כֻּלּוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע וּמִנָּבִיא וְעַד־כֹּהֵן כֻּלּוֹ עֹשֶׂה שָּֽׁקֶר׃

因為他們從最小的到至大的都一味地貪婪， 從先知到祭司都行事虛謊。

14 וַֽיְרַפְּאוּ אֶת־שֶׁבֶר עַמִּי עַל־נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם ׀ שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלֽוֹם׃

他們輕輕忽忽地醫治我百姓的損傷， 說：平安了！平安了！ 其實沒有平安。

15 הֹבִישׁוּ כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ גַּם־בּוֹשׁ לֹֽא־יֵבוֹשׁוּ גַּם־הַכְלִים לֹא יָדָעוּ לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים בְּעֵת־פְּקַדְתִּים יִכָּשְׁלוּ אָמַר יְהֹוָֽה׃

他們行可憎的事知道慚愧嗎？ 不然，他們毫不慚愧， 也不知羞恥。 因此，他們必在仆倒的人中仆倒； 我向他們討罪的時候， 他們必致跌倒。 這是耶和華說的。

16 כֹּה אָמַר יְהֹוָה עִמְדוּ עַל־דְּרָכִים וּרְאוּ וְשַׁאֲלוּ ׀ לִנְתִבוֹת עוֹלָם אֵי־זֶה דֶרֶךְ הַטּוֹב וּלְכוּ־בָהּ וּמִצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹא נֵלֵֽךְ׃

耶和華如此說： 你們當站在路上察看， 訪問古道， 哪是善道，便行在其間； 這樣，你們心裏必得安息。 他們卻說：我們不行在其間。

17 וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם צֹפִים הַקְשִׁיבוּ לְקוֹל שׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ לֹא נַקְשִֽׁיב׃

我設立守望的人照管你們， 說：要聽角聲。 他們卻說：我們不聽。

18 לָכֵן שִׁמְעוּ הַגּוֹיִם וּדְעִי עֵדָה אֶת־אֲשֶׁר־בָּֽם׃

列國啊，因此你們當聽！ 會眾啊，要知道他們必遭遇的事。

19 שִׁמְעִי הָאָרֶץ הִנֵּה אָנֹכִי מֵבִיא רָעָה אֶל־הָעָם הַזֶּה פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם כִּי עַל־דְּבָרַי לֹא הִקְשִׁיבוּ וְתוֹרָתִי וַיִּמְאֲסוּ־בָֽהּ׃

地啊，當聽！ 我必使災禍臨到這百姓， 就是他們意念所結的果子； 因為他們不聽從我的言語， 至於我的訓誨，他們也厭棄了。

20 לָמָּה־זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא וְקָנֶה הַטּוֹב מֵאֶרֶץ מֶרְחָק עֹלֽוֹתֵיכֶם לֹא לְרָצוֹן וְזִבְחֵיכֶם לֹא־עָרְבוּ לִֽי׃

從示巴出的乳香， 從遠方出的菖蒲 奉來給我有何益呢？ 你們的燔祭不蒙悅納； 你們的平安祭，我也不喜悅。

21 לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶל־הָעָם הַזֶּה מִכְשֹׁלִים וְכָשְׁלוּ בָם אָבוֹת וּבָנִים יַחְדָּו שָׁכֵן וְרֵעוֹ (יאבדו) [וְאָבָֽדוּ]׃

所以耶和華如此說： 我要將絆腳石放在這百姓前面。 父親和兒子要一同跌在其上； 鄰舍與朋友也都滅亡。

22 כֹּה אָמַר יְהֹוָה הִנֵּה עַם בָּא מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְגוֹי גָּדוֹל יֵעוֹר מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ׃

耶和華如此說： 看哪，有一種民從北方而來， 並有一大國被激動，從地極來到。

23 קֶשֶׁת וְכִידוֹן יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הוּא וְלֹא יְרַחֵמוּ קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה וְעַל־סוּסִים יִרְכָּבוּ עָרוּךְ כְּאִישׁ לַמִּלְחָמָה עָלַיִךְ בַּת־צִיּֽוֹן׃

他們拿弓和槍， 性情殘忍，不施憐憫； 他們的聲音像海浪匉訇。 錫安城啊， 他們騎馬都擺隊伍， 如上戰場的人要攻擊你。

24 שָׁמַעְנוּ אֶת־שׇׁמְעוֹ רָפוּ יָדֵינוּ צָרָה הֶחֱזִקַתְנוּ חִיל כַּיּֽוֹלֵדָֽה׃

我們聽見他們的風聲，手就發軟； 痛苦將我們抓住， 疼痛彷彿產難的婦人。

25 אַל־[תֵּֽצְאוּ] (תצאי) הַשָּׂדֶה וּבַדֶּרֶךְ אַל־[תֵּלֵכוּ] (תלכי) כִּי חֶרֶב לְאֹיֵב מָגוֹר מִסָּבִֽיב׃

你們不要往田野去， 也不要行在路上， 因四圍有仇敵的刀劍和驚嚇。

26 בַּת־עַמִּי חִגְרִי־שָׂק וְהִתְפַּלְּשִׁי בָאֵפֶר אֵבֶל יָחִיד עֲשִׂי לָךְ מִסְפַּד תַּמְרוּרִים כִּי פִתְאֹם יָבֹא הַשֹּׁדֵד עָלֵֽינוּ׃

我民哪，應當腰束麻布，滾在灰中。 你要悲傷，如喪獨生子痛痛哭號， 因為滅命的要忽然臨到我們。

27 בָּחוֹן נְתַתִּיךָ בְעַמִּי מִבְצָר וְתֵדַע וּבָחַנְתָּ אֶת־דַּרְכָּֽם׃

我使你在我民中為高臺，為保障， 使你知道試驗他們的行動。

28 כֻּלָּם סָרֵי סוֹרְרִים הֹלְכֵי רָכִיל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל כֻּלָּם מַשְׁחִיתִים הֵֽמָּה׃

他們都是極悖逆的， 往來讒謗人。 他們是銅是鐵， 都行壞事。

29 נָחַר מַפֻּחַ (מאשתם) [מֵאֵשׁ תַּם] עֹפָרֶת לַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף וְרָעִים לֹא נִתָּֽקוּ׃

風箱吹火，鉛被燒毀； 他們煉而又煉，終是徒然； 因為惡劣的還未除掉。

30 כֶּסֶף נִמְאָס קָרְאוּ לָהֶם כִּֽי־מָאַס יְהֹוָה בָּהֶֽם׃

人必稱他們為被棄的銀渣， 因為耶和華已經棄掉他們。