< ירמיה 45 >
הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל־בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה בְּכׇתְבוֹ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל־סֵפֶר מִפִּי יִרְמְיָהוּ בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹֽר׃ | 1 |
The word that Jeremias the prophet spoke to Baruch the son of Nerias, when he had written there words in a book, out of the mouth of Jeremias, in the fourth year of Joakim the son of Josias king of Juda, saying:
כֹּה־אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ בָּרֽוּךְ׃ | 2 |
Thus saith the Lord the God of Israel to thee, Baruch:
אָמַרְתָּ אֽוֹי־נָא לִי כִּֽי־יָסַף יְהֹוָה יָגוֹן עַל־מַכְאֹבִי יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָֽאתִי׃ | 3 |
Thou hast said: Woe is me, wretch that I am, for the Lord hath added sorrow to my sorrow: I am wearied with my groans, and I find no rest.
כֹּה ׀ תֹּאמַר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהֹוָה הִנֵּה אֲשֶׁר־בָּנִיתִי אֲנִי הֹרֵס וְאֵת אֲשֶׁר־נָטַעְתִּי אֲנִי נֹתֵשׁ וְאֶת־כׇּל־הָאָרֶץ הִֽיא׃ | 4 |
Thus saith the Lord: Thus shalt thou say to him: Behold, them whom I have built, I do destroy: and them whom I have planted, I do pluck up, and all this land.
וְאַתָּה תְּבַקֶּשׁ־לְךָ גְדֹלוֹת אַל־תְּבַקֵּשׁ כִּי הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל־כׇּל־בָּשָׂר נְאֻם־יְהֹוָה וְנָתַתִּי לְךָ אֶֽת־נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל עַל כׇּל־הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר תֵּלֶךְ־שָֽׁם׃ | 5 |
And dost thou seek great things for thyself? Seek not: for behold I will bring evil upon all flesh, saith the Lord! but I will give thee thy life, and save thee in all places whithersoever thou shalt go.