ירמיה 29

1 וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלָ͏ִם אֶל־יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה וְאֶל־הַכֹּהֲנִים וְאֶל־הַנְּבִיאִים וְאֶל־כׇּל־הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבֽוּכַדְנֶאצַּר מִירוּשָׁלַ͏ִם בָּבֶֽלָה׃

Hae ca loe tahmaa Jeremiah mah, misong ah kalaem kaminawk thung ih kanghmat kacoehtanawk, qaimanawk, tahmaanawk hoi Nebuchadnezzar mah Jerusalem hoi Babylon ah misong ah hoih ih kaminawk boih khaeah, Jerusalem hoi pat ih ca ah oh;

2 אַחֲרֵי צֵאת יְכׇנְיָֽה־הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְהַסָּרִיסִים שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

(hae loe Jekoniah siangpahrang hoi siangpahrang zu, tangyat mii kadueh kaminawk, Judah hoi Jerusalem ih ukkung angraengnawk, thing tok sah kop kaminawk, sum daengh kop kaminawk, Jerusalem hoi tacawt pacoengah pat pae ih ca ah oh; )

3 בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶן־שָׁפָן וּגְמַרְיָה בֶּן־חִלְקִיָּה אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה אֶל־נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה לֵאמֹֽר׃

to ca loe Judah siangpahrang Zedekiah mah, Babylon ah Nebuchadnezzar siangpahrang khaeah patoeh ih, Shaphan capa Elashah hoi Hilkiah capa Gemariah khaeah ka paek pae,

4 כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְכׇל־הַגּוֹלָה אֲשֶׁר־הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלַ͏ִם בָּבֶֽלָה׃

to ca thungah, misatuh kaminawk ih Angraeng, Israel Sithaw mah, Jerusalem hoi Babylon ah misong ah ka caehsak ih, misong ah kalaem kaminawk boih hanah hae tiah ka tarik;

5 בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת־פִּרְיָֽן׃

imnawk to sah oh loe, to ah om oh; takhanawk to sah oh loe, thingthai to caa oh;

6 קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּרְבוּ־שָׁם וְאַל־תִּמְעָֽטוּ׃

Zu to la oh loe, capanawk hoi canunawk to sah oh; capanawk hoi canunawk to sak hanah, na canunawk sava sah o sak ah loe, na capnawk to zu la o sak ah; to tiah nang pung o tahang tih, na tamsi o mak ai.

7 וְדִרְשׁוּ אֶת־שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּֽלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל־יְהֹוָה כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלֽוֹם׃

Nangcae misong ah kang caehsak ih vangpui misa amding thai hanah pakrong oh loe, to vangpui hanah Angraeng khaeah lawkthui pae oh; vangpui misa amding naah ni, nangcae doeh kamong ah na om o tih.

8 כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַל־יַשִּׁיאוּ לָכֶם נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר־בְּקִרְבְּכֶם וְקֹסְמֵיכֶם וְאַֽל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־חֲלֹמֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַחְלְמִֽים׃

Misatuh kaminawk ih Angraeng, Israel Sithaw mah hae tiah thuih; Nangcae salakah kaom, tahmaanawk hoi hmabang kaom han koi hmuen thui kaminawk mah, thuih ih lok mah na ling o hmah nasoe, nangcae mah na hnuk o toeng hanah, ang thuih o ih amang doeh tahngai o hmah.

9 כִּי בְשֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

Nihcae to ka patoeh ai to mah, nihcae mah ka hmin hoiah amsawnlok to thuih o, tiah Angraeng Sithaw mah thuih.

10 כִּֽי־כֹה אָמַר יְהֹוָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת־דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּֽה׃

Angraeng mah hae tiah thuih; Babylon ah saning qui sarihto koep pacoengah, nangcae khaeah kang zoh moe, hae ahmuen ah amlaem let hanah, ka suek ih kahoih lok to ka koepsak han.

11 כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם־יְהֹוָה מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָֽה׃

Nangcae atho zoksak han ih na ai, monghaih paek moe, oephaih hoi hmabang khosak hoihaih paek hanah, nangcae han sak atimhaih ka tawnh, tiah Angraeng mah thuih.

12 וּקְרָאתֶם אֹתִי וַֽהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶֽם׃

To naah kai nang kawk o tih, na caeh o ueloe, kai khaeah lawk na thui o tih; to naah nangcae ih lok kang tahngaih pae han.

13 וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכׇל־לְבַבְכֶֽם׃

Palungthin boih hoi kai nang pakrong o naah, nang hnu o tih.

14 וְנִמְצֵאתִי לָכֶם נְאֻם־יְהֹוָה וְשַׁבְתִּי אֶת־[שְׁבוּתְכֶם] (שביתכם) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִֽכׇּל־הַגּוֹיִם וּמִכׇּל־הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם־יְהֹוָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּֽׁם׃

Nangcae mah kai nang hnu o tih, tiah Angraeng mah thuih; misong ah na oh o haih ahmuen hoiah kam laem o sak let han; prae thungah kang haek o ih ahmuen boih hoiah kang tacuu o moe, misong ah kang laemh o sakhaih ahmuen ah kang hoih o let han, tiah Angraeng mah thuih.

15 כִּי אֲמַרְתֶּם הֵקִים לָנוּ יְהֹוָה נְבִאִים בָּבֶֽלָה׃

Angraeng mah kaicae hanah Babylon ah tahmaanawk to patoeh boeh, tiah na poek o;

16 כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהֹוָה אֶל־הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב אֶל־כִּסֵּא דָוִד וְאֶל־כׇּל־הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר לֹֽא־יָצְאוּ אִתְּכֶם בַּגּוֹלָֽה׃

David ih angraeng tangkhang nuiah anghnu siangpahrang hoi hae vangpui thungah kaom kaminawk boih, nangcae hoi nawnto misong ah caeh ai prae kaminawk kawng to panoek hanah, Angraeng mah hae tiah thuih;

17 כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם אֶת־הַחֶרֶב אֶת־הָרָעָב וְאֶת־הַדָּבֶר וְנָתַתִּי אוֹתָם כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְנָה מֵרֹֽעַ׃

misatuh kaminawk ih Angraeng mah, Khenah, nihcae nuiah sumsen, khokhahaih, kasae nathaih to ka patoeh han; kasae parai, caak han kahoih ai thaiduet thaih baktiah, nihcae to ka ohsak han, tiah thuih.

18 וְרָֽדַפְתִּי אַֽחֲרֵיהֶם בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וּנְתַתִּים (לזועה) [לְזַעֲוָה] לְכֹל ׀ מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ לְאָלָה וּלְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחֶרְפָּה בְּכׇל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־הִדַּחְתִּים שָֽׁם׃

Nihcae to sumsen, khokhahaih, kasae nathaih hoiah ka pacaekthlaek han. Ka haek ih prae kaminawk mah pahnuithuihaih, tangoenghaih, padaenghaih hoi kasaethuihaih to tong o tih. Nihcae raihaih tong hanah long nui ih prae kaminawk boih khaeah ka paek han;

19 תַּחַת אֲשֶֽׁר־לֹא־שָׁמְעוּ אֶל־דְּבָרַי נְאֻם־יְהֹוָה אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת־עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

ka thuih ih loknawk to na tahngai o ai, tiah Angraeng mah thuih; khawnthaw ah kang thawk moe, ka tamna tahmaanawk to ka patoeh; toe a thuih ih lok to na tahngai o ai, tiah Angraeng mah thuih.

20 וְאַתֶּם שִׁמְעוּ דְבַר־יְהֹוָה כׇּל־הַגּוֹלָה אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתִּי מִירוּשָׁלַ͏ִם בָּבֶֽלָה׃

To pongah Jerusalem hoi Babylon ah ka caehsak ih misongnawk boih, Angraeng ih lok to tahngai oh;

21 כֹּֽה־אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־אַחְאָב בֶּן־קֽוֹלָיָה וְאֶל־צִדְקִיָּהוּ בֶן־מַֽעֲשֵׂיָה הַֽנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי שָׁקֶר הִנְנִי ׀ נֹתֵן אֹתָם בְּיַד נְבֽוּכַדְרֶאצַּר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל וְהִכָּם לְעֵינֵיכֶֽם׃

misatuh kaminawk ih Angraeng, Israel Sithaw mah, Ka hmin hoiah nangcae khaeah amsawnlok kathui, Kolaiah capa Ahab hoi Maaseiah capa Zedekiah loe, khenah, Babylon siangpahrang Nebuchadnezzar ban ah ka paek han; anih mah nangcae mikhnuk ah nihnik to hum tih, tiah thuih.

22 וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר יְשִֽׂמְךָ יְהֹוָה כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב אֲשֶׁר־קָלָם מֶֽלֶךְ־בָּבֶל בָּאֵֽשׁ׃

Babylon ah misong ah kaom Judah kaminawk boih mah, Babylon siangpahrang mah, hmai hoi pakhaem ih Zedekiah hoi Ahab baktih toengah, Angraeng mah nangcae doeh sah nasoe, tiah nihnik kasae tonghaih to khet koi kaom ah patoh o tih.

23 יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַֽאֲפוּ אֶת־נְשֵׁי רֵֽעֵיהֶם וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם וְאָנֹכִי (הוידע) [הַיּוֹדֵעַ] וָעֵד נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

Nihnik loe Israel prae thungah azat thok hmuennawk to a sak hoi, imtaeng kaminawk ih zu to zae hoi haih moe, lokthuih han paek ai to mah, ka hmin hoiah amsawnlok to a thuih hoi; to hmuen to ka panoek moe, hnukungah ka oh, tiah Angraeng mah thuih.

24 וְאֶל־שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי תֹּאמַר לֵאמֹֽר׃

Nehelam acaeng Shemaiah khaeah doeh thui paeh,

25 כֹּֽה־אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה סְפָרִים אֶל־כׇּל־הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַ͏ִם וְאֶל־צְפַנְיָה בֶן־מַֽעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן וְאֶל כׇּל־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹֽר׃

Jerusalem ah kaom kaminawk boih, qaima Maaseiah capa Zephaniah hoi qaimanawk boih khaeah, ka hmin hoiah ca to pat paeh, tiah misatuh kaminawk ih Angraeng, Israel Sithaw mah thuih; to ca thungah:

26 יְהֹוָה נְתָנְךָ כֹהֵן תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לִֽהְיוֹת פְּקִדִים בֵּית יְהֹוָה לְכׇל־אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל־הַמַּהְפֶּכֶת וְאֶל־הַצִּינֹֽק׃

Jehoiada duek pacoengah anih zuengah Angraeng im to toep hanah, Angraeng mah nang hae qaima ah ang suek boeh; to pongah angmah koeh ah tahmaa ah kangsah, amthu kaminawk to thlongthuk moe, thongim na pakhrak boih han oh.

27 וְעַתָּה לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָֽעַנְּתֹתִי הַמִּתְנַבֵּא לָכֶֽם׃

To tih nahaeloe tipongah nangcae salakah tahmaa ah kangsah, Anathoth ih kami Jeremiah to dan na paek ai loe?

28 כִּי עַל־כֵּן שָׁלַח אֵלֵינוּ בָּבֶל לֵאמֹר אֲרֻכָּה הִיא בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶֽן׃

Anih mah misong ah ohhaih saning sawk parai tih; to pongah imnawk to sah oh loe, to ah om oh; takhanawk to sah oh loe, thingthai to caa oh, tiah Babylon ah kaom kaicae khaeah ca ang pat.

29 וַיִּקְרָא צְפַנְיָה הַכֹּהֵן אֶת־הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּאׇזְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִֽיא׃

Toe qaima Zephaniah mah to ca to tahmaa Jeremiah khaeah kroek pae.

30 וַֽיְהִי דְּבַר־יְהֹוָה אֶֽל־יִרְמְיָהוּ לֵאמֹֽר׃

To pacoengah Angraeng ih lok to Jeremiah khaeah angzoh,

31 שְׁלַח עַל־כׇּל־הַגּוֹלָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֶל־שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי יַעַן אֲשֶׁר נִבָּא לָכֶם שְׁמַעְיָה וַֽאֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיו וַיַּבְטַח אֶתְכֶם עַל־שָֽׁקֶר׃

Nehelam acaeng Shemaiah kawng pongah Angraeng mah hae tiah thuih, tiah misong ah kaom kaminawk boih khaeah pat paeh; anih to ka patoeh ai to mah, Shemaiah mah nangcae khaeah lok ang thuih moe, amsawnlok to ang tang o sak,

32 לָכֵן כֹּֽה־אָמַר יְהֹוָה הִנְנִי פֹקֵד עַל־שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְעַל־זַרְעוֹ לֹא־יִהְיֶה לוֹ אִישׁ ׀ יוֹשֵׁב ׀ בְּתוֹךְ־הָעָם הַזֶּה וְלֹֽא־יִרְאֶה בַטּוֹב אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶֽׂה־לְעַמִּי נְאֻם־יְהֹוָה כִּֽי־סָרָה דִבֶּר עַל־יְהֹוָֽה׃

to pongah Angraeng mah hae tiah thuih; Khenah, Nehelam acaeng Shemaiah hoi anih ih caanawk to ka thuitaek han; hae kaminawk salakah anih ih kami mi doeh om mak ai; anih mah Angraeng ih lok to aek hanah patuk pongah, anih loe kaimah ih kaminawk khaeah ka sak pae han ih khosakhoihaih to hnu mak ai, tiah Angraeng mah thuih.