ירמיה 25

1 הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה עַֽל־יִרְמְיָהוּ עַל־כׇּל־עַם יְהוּדָה בַּשָּׁנָה הָֽרְבִעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הִיא הַשָּׁנָה הָרִאשֹׁנִית לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶֽל׃

Babylon siangpahrang Nebuchadnezzar angraeng ah ohhaih saningto haih, Josiah capa Judah siangpahrang Jehoiakim angraenghaih saning palito haih naah, Judah kaminawk boih kawng pongah Jeremiah khaeah lok to angzoh,

2 אֲשֶׁר דִּבֶּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל־כׇּל־עַם יְהוּדָה וְאֶל כׇּל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹֽר׃

to pongah tahmaa Jeremiah mah Judah kaminawk boih hoi Jerusalem ah kaom kaminawk boih khaeah;

3 מִן־שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיֹאשִׁיָּהוּ בֶן־אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַד ׀ הַיּוֹם הַזֶּה זֶה שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה דְבַר־יְהֹוָה אֵלָי וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם אַשְׁכֵּים וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּֽם׃

Judah siangpahrang Amon capa Josiah angraenghaih saning hathlai thumto nathuem hoi vaihni ni khoek to, saning pumphae thumto thung, Angraeng ih lok kai khaeah angzoh, to lok to khawnthaw ah kang thawk moe, kang thuih o boeh, toe na tahngai o ai.

4 וְשָׁלַח יְהֹוָה אֲלֵיכֶם אֶֽת־כׇּל־עֲבָדָיו הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְלֹא־הִטִּיתֶם אֶֽת־אׇזְנְכֶם לִשְׁמֹֽעַ׃

Angraeng loe khawnthaw ah angthawk moe, a tamna tahmaanawk to nangcae khaeah ang patoeh; toe lok na tahngai pae o ai, thaih han ih naa doeh na patueng o ai.

5 לֵאמֹר שֽׁוּבוּ־נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמֵרֹעַ מַעַלְלֵיכֶם וּשְׁבוּ עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה לָכֶם וְלַאֲבֽוֹתֵיכֶם לְמִן־עוֹלָם וְעַד־עוֹלָֽם׃

Nihcae mah, nangcae boih, vaihi na caeh o ih kasae loklam hoiah na sak o ih kasae hmuennawk hoiah amlaem oh ah loe, Angraeng mah nangmacae khae hoi nam panawk khaeah dungzan ah paek ih prae thungah om oh;

6 וְאַל־תֵּלְכוּ אַֽחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעׇבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺת לָהֶם וְלֹֽא־תַכְעִיסוּ אוֹתִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם וְלֹא אָרַע לָכֶֽם׃

kalah sithawnawk hnukah bang o hmah, a tok doeh sah pae o hmah, bok doeh bok o hmah; na ban hoiah sak ih hmuennawk hoiah kai palung na phui o sak hmah, to tih nahaeloe nganbawh kana kang paek o mak ai, tiah ang thuih o.

7 וְלֹא־שְׁמַעְתֶּם אֵלַי נְאֻם־יְהֹוָה לְמַעַן (הכעסוני) [הַכְעִיסֵנִי] בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם לְרַע לָכֶֽם׃

Toe ka lok na tahngai o ai, nam ro o hanah, nangmacae ban hoi sak ih hmuen hoiah palung nang phui o sak, tiah Angraeng mah thuih.

8 לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת יַעַן אֲשֶׁר לֹֽא־שְׁמַעְתֶּם אֶת־דְּבָרָֽי׃

To pongah misatuh kaminawk ih Angraeng mah, Ka lok na tahngai o ai pongah,

9 הִנְנִי שֹׁלֵחַ וְלָקַחְתִּי אֶת־כׇּל־מִשְׁפְּחוֹת צָפוֹן נְאֻם־יְהֹוָה וְאֶל־נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל עַבְדִּי וַהֲבִאֹתִים עַל־הָאָרֶץ הַזֹּאת וְעַל־יֹשְׁבֶיהָ וְעַל כׇּל־הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה סָבִיב וְהַחֲרַמְתִּים וְשַׂמְתִּים לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחׇרְבוֹת עוֹלָֽם׃

khenah, aluek bang ih kaminawk boih hoi ka tamna Babylon siangpahrang Nebuchadnezzar to ka kawk moe, hae prae hoi a thungah kaom kaminawk boih, hae kami taengah kaom kaminawk to laksak boih hanah ka patoeh han; anih mah nihcae to amrosak tih, nihcae to dawnraisak tih, hanghaih hoiah dungzan ah kang hmatsak zuep han.

10 וְהַאֲבַדְתִּי מֵהֶם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל רֵחַיִם וְאוֹר נֵֽר׃

Nihcae khae hoi anghoehaih lok, oephaih lok, zu la kami ih lok, sava sah kami ih lok, cang kaehhaih lok hoi hmaithawk paanghaih to ka lak pae ving han boeh.

11 וְהָֽיְתָה כׇּל־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחׇרְבָּה לְשַׁמָּה וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָֽה׃

Hae prae boih loe pong sut ueloe, dawnraihaih hoiah om o tih; hae kaminawk mah Babylon siangpahrang ih tok to saning qui sarihto thung sah pae o tih, tiah thuih.

12 וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל־מֶֽלֶךְ־בָּבֶל וְעַל־הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם־יְהֹוָה אֶת־עֲוֺנָם וְעַל־אֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ לְשִֽׁמְמוֹת עוֹלָֽם׃

Toe saning qui sarihto koep pacoengah loe, hae kaminawk nuiah sakpazae ih hmuen pongah, Babylon siangpahrang hoi anih ih kaminawk to ka thuitaek moe, dungzan khoek to ka pongsak han, tiah Angraeng mah thuih.

13 (והבאותי) [וְהֵֽבֵאתִי] עַל־הָאָרֶץ הַהִיא אֶת־כׇּל־דְּבָרַי אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ אֵת כׇּל־הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַזֶּה אֲשֶׁר־נִבָּא יִרְמְיָהוּ עַל־כׇּל־הַגּוֹיִֽם׃

Kaimah ka thuih ih nihcae misatukhaih loknawk boih, hae cabu thungah tahmaa Jeremiah mah tarik moe, thuih ih prae kaminawk misatukhaih loknawk to hae prae thungah ka phaksak boih han.

14 כִּי עָֽבְדוּ־בָם גַּם־הֵמָּה גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדוֹלִים וְשִׁלַּמְתִּי לָהֶם כְּפׇעֳלָם וּכְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶֽם׃

Babylon kaminawk loe pop parai, kalen parai kalah acaeng siangpahrangnawk ih misong ah om o tih; a sak o ih hmuen baktih, ban mah sak ih hmuen baktih toengah, nihcae nuiah ka sak pathok han, tiah thuih.

15 כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי קַח אֶת־כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶֽם׃

Hae ka ban pong ih palungphuihaih misurtui boengloeng hae la ah loe, naek han kang patoeh ih prae kaminawk boih to, naesak ah.

16 וְשָׁתוּ וְהִֽתְגֹּעֲשׁוּ וְהִתְהֹלָלוּ מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֹתָֽם׃

Nihcae salakah sumsen to ka patoeh han boeh pongah, nihcae mah naek o naah paqui o ueloe, amthu o boih tih, tiah Israel Angraeng Sithaw mah ang thuih.

17 וָאֶקַּח אֶת־הַכּוֹס מִיַּד יְהֹוָה וָֽאַשְׁקֶה אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־שְׁלָחַנִי יְהֹוָה אֲלֵיהֶֽם׃

To pacoengah Angraeng ban pong ih boengloeng to ka lak moe, Angraeng mah kai khaeah patoeh ih prae kaminawk to ka naeksak boih:

18 אֶת־יְרוּשָׁלַ͏ִם וְאֶת־עָרֵי יְהוּדָה וְאֶת־מְלָכֶיהָ אֶת־שָׂרֶיהָ לָתֵת אֹתָם לְחׇרְבָּה לְשַׁמָּה לִשְׁרֵקָה וְלִקְלָלָה כַּיּוֹם הַזֶּֽה׃

ka naeksak ih kaminawk loe Jerusalem hoi Judah vangpuinawk hoiah kamtong, vaihniah kaom hmuen baktiah, Judah siangpahrangnawk hoi ukkung angraengnawk loe palungsethaih, dawnraihaih, paciip paaahaih, tangoenghaih hoiah ohsak;

19 אֶת־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְאֶת־עֲבָדָיו וְאֶת־שָׂרָיו וְאֶת־כׇּל־עַמּֽוֹ׃

to pacoengah Izip siangpahrang Faro hoi a tamnanawk, anih ih angraengnawk hoi anih ih kaminawk boih;

20 וְאֵת כׇּל־הָעֶרֶב וְאֵת כׇּל־מַלְכֵי אֶרֶץ הָעוּץ וְאֵת כׇּל־מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְאֶת־אַשְׁקְלוֹן וְאֶת־עַזָּה וְאֶת־עֶקְרוֹן וְאֵת שְׁאֵרִית אַשְׁדּֽוֹד׃

to ah kaom congca kaminawk boih; Uz prae ih siangpahrangnawk boih; Philistin prae ih siangpahrangnawk boih, Ashkelon, Gaza, Ekron hoi Ashdod ih kanghmat kaminawk,

21 אֶת־אֱדוֹם וְאֶת־מוֹאָב וְאֶת־בְּנֵי עַמּֽוֹן׃

Edom, Moab hoi Ammon kaminawk,

22 וְאֵת כׇּל־מַלְכֵי־צֹר וְאֵת כׇּל־מַלְכֵי צִידוֹן וְאֵת מַלְכֵי הָאִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיָּֽם׃

Tura hoi Sidon ih siangpahrangnawk boih; tuipui thung ih prae ukkung siangpahrangnawk boih,

23 וְאֶת־דְּדָן וְאֶת־תֵּימָא וְאֶת־בּוּז וְאֵת כׇּל־קְצוּצֵי פֵאָֽה׃

Dedan, Tema, Buz hoi kangthla koek ahmuen ah kaom kaminawk boih,

24 וְאֵת כׇּל־מַלְכֵי עֲרָב וְאֵת כׇּל־מַלְכֵי הָעֶרֶב הַשֹּׁכְנִים בַּמִּדְבָּֽר׃

Arabia siangpahrangnawk boih, praezaek ah kaom congca kaminawk ih siangpahrangnawk boih,

25 וְאֵת ׀ כׇּל־מַלְכֵי זִמְרִי וְאֵת כׇּל־מַלְכֵי עֵילָם וְאֵת כׇּל־מַלְכֵי מָדָֽי׃

Zimri, Elam hoi Median ih siangpahrang boih,

26 וְאֵת ׀ כׇּל־מַלְכֵי הַצָּפוֹן הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים אִישׁ אֶל־אָחִיו וְאֵת כׇּל־הַמַּמְלְכוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶֽם׃

Maeto hoi maeto kangthla maw, kanghnai maw tih ai ah, aluek bang ih siangpahrangnawk boih; long nuiah kaom long pum ih praenawk to athum o boih; nihcae naek o pacoengah, Sheshak siangpahrang doeh nae toeng tih.

27 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ וּקְיוּ וְנִפְלוּ וְלֹא תָקוּמוּ מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֵיכֶֽם׃

Nihcae khaeah, misatuh kaminawk ih Angraeng Israel Sithaw mah, Nae oh, paqui oh loe, palok oh, angthawk let han ai ah, nangcae khaeah ka patoeh han ih sumsen pongah, amtim oh, tiah thui paeh.

28 וְהָיָה כִּי יְמָאֲנוּ לָקַחַת־הַכּוֹס מִיָּדְךָ לִשְׁתּוֹת וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת שָׁתוֹ תִשְׁתּֽוּ׃

Toe naek hanah na ban pong ih boengloeng lak han koeh o ai nahaeloe, nihcae khaeah, Na naek o han oh! tiah misatuh kaminawk ih Angraeng mah thuih, tiah thui pae ah.

29 כִּי הִנֵּה בָעִיר אֲשֶׁר נִֽקְרָא־שְׁמִי עָלֶיהָ אָֽנֹכִי מֵחֵל לְהָרַע וְאַתֶּם הִנָּקֵה תִנָּקוּ לֹא תִנָּקוּ כִּי חֶרֶב אֲנִי קֹרֵא עַל־כׇּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאֻם יְהֹוָה צְבָאֽוֹת׃

Khenah, Ka hmin hoi kawk ih vangpui nuiah amrohaih ka phaksak han, thuitaek ai ah na om o tih maw? Thuitaek ai ah na om o mak ai; long nuiah kaom kaminawk boih nuiah sumsen to ka patoeh han boeh, tiah misatuh kaminawk ih Angraeng mah thuih.

30 וְאַתָּה תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֵת כׇּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם יְהֹוָה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קׇדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל־נָוֵהוּ הֵידָד כְּדֹרְכִים יַעֲנֶה אֶל כׇּל־יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ׃

Vaihi nihcae misa haih loknawk boih to thui paeh; nihcae khaeah, Angraeng loe hmuensang hoiah hang ueloe, a ohhaih hmuenciim hoiah lok to tacawt tih; a ohhaih ahmuen to hang thui tih, kaeh ih misurtui baktiah, long nui ih kaminawk to hang thui tih.

31 בָּא שָׁאוֹן עַד־קְצֵה הָאָרֶץ כִּי רִיב לַיהֹוָה בַּגּוֹיִם נִשְׁפָּט הוּא לְכׇל־בָּשָׂר הָרְשָׁעִים נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

Long boeng khoek to a lok to amsong tih; Angraeng mah prae kaminawk to lokcaek boih tih, kaminawk boih lokcaek tih; kasae kaminawk to sumsen hoi hum hanah paek tih, tiah Angraeng mah thuih.

32 כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת הִנֵּה רָעָה יֹצֵאת מִגּוֹי אֶל־גּוֹי וְסַעַר גָּדוֹל יֵעוֹר מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ׃

Misatuh kaminawk ih Angraeng mah, Khenah, prae maeto hoi maeto ah amrohaih angcen tih; long boenghaih ahmuen hoiah kamhae takhi to song tih boeh, tiah thuih.

33 וְהָיוּ חַֽלְלֵי יְהֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד־קְצֵה הָאָרֶץ לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יֵאָֽסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה יִֽהְיֽוּ׃

To naah Angraeng mah hum ih kaminawk loe, long boenghaih maeto hoi kalah maeto bang khoek to om tih; nihcae to qah o haih mak ai, la o mak ai, aphum doeh aphum o mak ai; maiphu baktiah ni long ah om o tih.

34 הֵילִילוּ הָרֹעִים וְזַעֲקוּ וְהִֽתְפַּלְּשׁוּ אַדִּירֵי הַצֹּאן כִּי־מָלְאוּ יְמֵיכֶם לִטְבוֹחַ וּתְפוֹצוֹתִיכֶם וּנְפַלְתֶּם כִּכְלִי חֶמְדָּֽה׃

Nangcae tuutoep kaminawk, qah oh loe, hang oh; kalen koek tuu zaehoikungnawk, long ah maiphu angnok oh loe asawt oh; nangcae humhaih atue hoi ampraek phanghaih atue to phak boeh; nangcae loe atho kana laom baktiah na krah o tih.

35 וְאָבַד מָנוֹס מִן־הָֽרֹעִים וּפְלֵיטָה מֵאַדִּירֵי הַצֹּֽאן׃

Tuutoep kaminawk loe cawnhaih ahmuen tawn o mak ai, kalen koek tuutoep kaminawk doeh loih o mak ai.

36 קוֹל צַעֲקַת הָרֹעִים וִֽילְלַת אַדִּירֵי הַצֹּאן כִּֽי־שֹׁדֵד יְהֹוָה אֶת־מַרְעִיתָֽם׃

Angraeng mah nihcae prathaih ahmuen to phraek pae pongah, tuutoep kaminawk hoi kalen koek tuu zaehoikungnawk ih hanghaih lok to thaih o tih.

37 וְנָדַמּוּ נְאוֹת הַשָּׁלוֹם מִפְּנֵי חֲרוֹן אַף־יְהֹוָֽה׃

Kanung parai Angraeng palungphuihaih pongah, kamongah ohhaih ahmuen to phraek o boeh.

38 עָזַב כַּכְּפִיר סֻכּוֹ כִּֽי־הָיְתָה אַרְצָם לְשַׁמָּה מִפְּנֵי חֲרוֹן הַיּוֹנָה וּמִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּֽוֹ׃

Kaipui mah a ohhaih ahmuen to caehtaak baktih toengah, anih mah a ohhaih ahmuen to caehtaak boeh; kana parai ah pacaekthlaek ih kami hoi kanung parai anih palungphuihaih pongah prae loe pong sut boeh.